בתוך תוכי הצעקה
שרציתי לומר לך
ולא הספקתי
כמו שלא הספקתי
לנגן שיר שאהבתי את כולו
כמו שלא הספקתי
לשחות עד לסלעים
כמו שלא הספקתי
להקים משפחה
כמו שלא הספקתי
להבריא לגמרי

ברחוב שלי יש ילדים שמצחקקים עכשיו עם עצמם
איש בודד מנגן מנגינה של חורף בערב
אני שומעת
שותקת
בין לבין מושכת עוד לגימה של קפה
יש אנשים שלא יודעים
את הבדידות הזאת
את הכאב הזה של להיות שם
כמו להיות
קרוב מידי לשמש
זה צורב.

בתוך תוכי האהבה
שרציתי ללחוש לך
ולא יכולתי
מולך בחדר הקטן
מרגישה משהו
ולא יכולה לתאר
מן רגש כזה
כמו מגע של חול חם על ידיים של ילד קטן
כמו מילה חדשה שמדגדגת על השפתיים.

ואני
יושבת כאן
וחושבת
אולי אתה ידעת
אולי לא
על ההרגשה הזאת שצבטה לי את הלב
אבל אני ראיתי ניצוץ כזה בעיניים
שאמר לי כן
אני יודע
אבל אסור.