דיויד יוסף / עמוק באדמה |
הכל קריר הכל אפור
רק הרעש הלבן מהדהד באוויר
האימה הפחד והעצב הקריר
האשה של חיי הלכה ונעלמה
אני עומד בחושך ולוחש את שמה
מדמיין את בתוך האפלה
לאן הלכה אהבתי התמימה
שעות על גבי שעות
דקה אחרי דקה
אני שוכב ובוהה בתקרה
עוד שניה חולפת השעון לא עוצר
רק רוצה שהיא תחזור מהר
מדקה לדקה מאבד אמונה
היא לא תחזור היא הלכה
היא עטופה בתוך בד
עמוק באדמה
עברו כבר מספר שנים
מאות של יממות
אני עדיין יושב וסופר את הדקות
מתקשה לקבל את העובדות הקשות
שעות על גבי שעות
דקה אחרי דקה
אני שוכב ובוהה בתקרה
עוד שניה חולפת השעון לא עוצר
רק רוצה שהיא תחזור מהר
מדקה לדקה מאבד אמונה
היא לא תחזור היא הלכה
היא עטופה בתוך בד
עמוק באדמה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|