רינה פיינרמן / ללא מענה |
האושר גם הוא כבר נעלם.
מחפשת שלווה ונחת
ממשיכה ללכת, לא יודעת לאן.
בכי זה כבר בשגרה
הדיכאון מתמשך וכואב.
אמרו לי פעם - שגרה זה רע
אבל לא אמרו מדוע הוא עוזב.
אני חוזרת וכותבת
ממשיכה וצועקת
כועסת, עצובה
צורחת, בוכה.
אך אין קול ואין עונה.
אין תשובה, אין מענה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|