ריכוז היא מילה נשכחת
האושר גם הוא כבר נעלם.
מחפשת שלווה ונחת
ממשיכה ללכת, לא יודעת לאן.
בכי זה כבר בשגרה
הדיכאון מתמשך וכואב.
אמרו לי פעם - שגרה זה רע
אבל לא אמרו מדוע הוא עוזב.
אני חוזרת וכותבת
ממשיכה וצועקת
כועסת, עצובה
צורחת, בוכה.
אך אין קול ואין עונה.
אין תשובה, אין מענה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.