|
לפעמים אני מרגיש שהעולם מפנה לי עורף
לא מספיק רק ללמוד צריך גם לעשות, לבצע
לא כל מה שאומרים הוא נכון
צריך להפעיל את הדמיון
לפתח דרך עצמאית שתבנה לי ביטחון
למה כשאני מדבר, הוא מהנהן ולא מקשיב?
למה כשפיתחתי רעיון את אף אחד זה לא הלהיב?
למה כשביקשתי לטיפה, כל שקיבלתי זו נשיכה?
האם החיים הם רק זריקה בלא תרופה?
הבעיות בתוך בועה, אני הודף הם בועטים
אני צועד בתוך הבוץ, עקבותיי שם נמחקים
אני עומד על המדרכה ולא יכול לחצות
מקבץ של מכוניות חוסם אותי, מונע ממני לעבור
השקפת עולמי נבנית על פי דרישות שאני מציב
האם החורים שבליבי מעידים על צדק שעבר נתיב? |
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.