אם הייתי חוזרת אחורה
לראות איך כל זה קרה
עדיין לא נראה לי
שהייתי מבינה
איך הותרת אחריך
רק שביל דמעות ארוך
מצבה קרה מאבן
וזכר המסרב לדעוך
את קולך מעולם לא שמעתי
לא חשתי מגע ידך
לעולם לא היית לי סבא
מעולם לא ראיתי אותך
אם הייתי חוזרת אחורה
לצעוד לצידך רק דקה
עדיין לא נראה לי
שהייתה בלבי הסליחה
ובוהה אני וחוזרת
בתמונה מתכלה על הקיר
מי היה חושב לעצמו
החיים הם דבר כה שביר
וההמשך כאן בלעדיך
נראה כה בלתי אפשרי
איך חלמו וילדו והמשיכו
תמיד יהיה לא מובן בשבילי
אם הייתי חוזרת אחורה
נשברת לאלפי זכוכיות
רק דקה אני רוצה, סבא
רק דקה, איתך, לפחות
אך אף אחד אותי לא שומע
לעולם לא תיענה בקשתי
ואם הייתי חוזרת אחורה
ודאי הייתי רוצה במותי. |
