דמעות זולגות מגגון מרפסת הכביסה שלי
ושמיים סגולים מחזירים לי מבט כהה
... מאוחר יותר אכסה אותם בוילון חדר השינה
ושטופה במלל פנימי מנחם
אשען לאחור, ואראה:
חריקת שיניים עד יאוש
נלחמת ומוכה
לב חמוץ ממועקה
קצב פנימי של מנוסת חינם.
אבל מאיפה, ולאן?
(ולמי לסלוח, ועל מה.) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.