|
מה כל העצב הזה?
נלחץ אל צידן הפנימי של עצמות הלחיים
מעייף מבט,
מאיט צעדים.
ורצון מתמלא - ללטף עשבים בין חריצי מדרכות
לאסוף חתולים...
להיאבד בין המון הצועד לאורכו של רחוב עירוני
מתוך גבולות מעציבים של זהות
להפוך לתנועה אורבנית סואנת
סוחפת... |
|
|
הלו, משה?
אתה כבר למטה?
לא בא לך
לרקוד?
טוב, תוך שניה
יורדת.
ביי.
הקלטות נדירות -
יעל בפלאפון.
אולמי ורסאי
2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.