מקום שפעם תפסו חלומות,
שירים ומילים,
מנגינות ותנועות,
נתתי לך.
פינתי מקום לחיוך, למבט,
נשיקות, הבטחות,
ועם זאת גם מעט
עלבונות וריבים,
צעקות ובדידות נוראה, לפעמים.
אהבה, אמונה,
היכולת לסלוח,
השתוקקות לחיבוק,
לנסות ולשכוח.
פיניתי מקום לאגו ולקרירות,
הסתרתי בגידות ושקרנות,
השארתי פינה לחוסר רגש ואדישות,
דחסתי פנימה וויתור וזוגיות,
ופיזרתי למעלה עוד קצת אהבה, לקישוט.
נתתי לך את כל מה שאני,
כל כך בקלות,
רק עכשיו הבנתי שלא נשאר מקום בשבילי,
וכל מה שנותר בתוכי - ריקנות.

אתה כבר לא ממלא אותי...