הלוואי ויכולתי להגיד לך מה אני מרגישה. מה אתה בשבילי.
יודע מה, לא להגיד, לצרוח את זה! לבוא אלייך, בעיניים מבריקות
וחיוך גדול מרוח על הפנים, ולהצהיר שאני פשוט אוהבת אותך!
מההתחלה, שהכרנו, שלחצת לי את היד והצגת את עצמך ברשמיות,
ידעתי שאתה שונה. מהפעם הראשונה שהתחלת לדבר איתי, כבדרך אגב
כזה, ולא עזבת עד שהחזרתי לך שיחה, אני ידעתי שאתה לא כמו
כולם.
זוכר ששאלת אותי מה המשאלה הכמוסה שלי? אמרתי לך שאני לא
יודעת, ואתה חייכת ואמרת: "דווקא כן" אבל לא לחצת עליי לספר.
אני לא יכולה להסתתר כשאתה מסתכל עליי, כאילו כל מחסום וחומה
שיש בי נופלים ברגע שאתה מחייך אליי.
המשאלה שלי, היא שנהיה יחד תמיד. ושלא תבין אותי לא נכון. זה
לא אומר שאני רוצה אותך באופן זה או אחר, אני פשוט רוצה שתהיה
חלק מהחיים שלי אני רוצה שתבין שאתה חשוב לי, ושבלעדייך זה לא
אותו הדבר.
ועכשיו, שתשאל מה אני רוצה ליום ההולדת, אני לא אדע מה לענות.
כי אני לא רוצה כלום- חוץ ממך. שתבוא, תסתכל לי בעיניים, תחבק
אותי, ופשוט תהיה שם... חלק מחיי.