המבט
המבט שלא נמחק
משתקף עוד מעינהן
של בנות אחרות
ואני נושם לא נושם נחנק
מתבייש בכך שעוד ישנן
תחושות שצפות

אני מת לבכות
אני מת לראות
אותה שוב
לפעמים
אני מת למות
מרוב כאב ורגשות
של זכרון טחוב

אני שונא געגועים
ועם זאת הם מרככים
לי את הלילה
אני שונא זכרונות משוגעים
האם הם מככבים
גם בראש שלה

שום אשה
לא תחליף אותה
אני לבד גם כשיש לי בחורה
ומקווה שגם היא בודדה
ואם לא
לא רוצה לדעת
רק רוצה שוב לראות

את החיוך הטיפשי
מטורף וילדותי
ולא נמחק מזכרוני
את עינייה שיודעות לבהות
במבט שברירי
שנוגע ומשאיר חותמות
וגופה הרך
שהיה מחמם את הלילות
משאירה לי שערות על הכרית

אפילו אחת כבר לא נשארה
אבל הזכרונות עוד מנצחים ת'שכחה
ואני כנוע לעצב
כבר יותר מידי זמן
למה היא לא כאן