|
ישבו הם כך סתם מסביב למדורה
זוגות התקבצו מימין ומשמאל..
אוחזים ידים מביטים בשקיקה..
אחדים היו עם בן זוג..
אחדים היו כך סתם לבד..
אבל היה מתח מוזר באוויר..
כאילו משהו עומד להתחולל..
עומד להתרחש..
ואז זה קרה.....
הוא לחש באוזנה
יקירתי אני רוצה לדבר איתה...
את יודעת זו שסיפרתי לך אודותה..
והיא הנהנה בראשה..
מנסה להסוות מבטה
להסוות כאבה..
כן זה בסדר אני פה מחכה..
הזרדים נצצו
האש היתה חמה
התפודים התבשלו להם בשמחה
אך מבטה מושפל
מנסה לא להביט לעברם
ממתיקים סודם
והם בהו בה
בדמותה
בפנייה הקפואות
בפנייה השותקות
רואים את כאבה
מנסים להשפיל מבטים
בוהים לצדדים
ואז זה קרה
מישהו קם מתוך החבורה
צעד לעומתו
בפסיעות נחושות
חזקות
ואז שמעה קולו
מתחנחן אולי מתחנן
אני לא גננת והיא לא ילדה
מותר לי לדבר עם חברה
ואין לי שום רצון לצאת במריבה
אז סלח לי בבקשה...
היא נעמדה על רגלה
קרבה אליו בחשיכה
מביטה מול פניו
אל עיניו
ולחשה נכון איני ילדה
נכון איני זקוקה לשמרטפית מנוסה
וקירבה את שפתיו לשלה
לשונו נוגעת לא נוגעת בשלה
ידה מלטפת גבו
ידו מחבקת גופה...
נצמדים אחד לשניה
רעבים למגע ועוד מגע
מצאו עצמם עומדים שם במרכז הזירה
מבטים מחייכים
מעט נבוכים
אבל ליבה מלא אושר ואהבה
ליבה שלו
וליבו שלה
והיא ידעה שהיא ניצחה..
|
|
אל תשאל: "הכל
בסדר?"
אלא שאל: "משהו
בסדר?"
חרגול ברגע
אקזיסטנציאליסטי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.