היום בשריפותיו הנוקשות
מתערטל בפניי,
חושף מראות מקומיים
שאוכל לדרוך בהם
דרך חלונות ארוכים.
חמימות המושב ברכבת
לא שייכת לאיש.
אורחיה הישבניים
מתעקלים במנהרותיה
והיא כפולת פנים.
יש ביכולתה
להסתובב על מקומה
מבלי לנוע.
קדימה הופך אצלה אחורה.
וכמו בפוליטיקה,
קרונותיה הופכים
למסדרון ארוך
שיש לצלחו,
אלא שהפעם הדרך
חושפת בלבול הנסוך
על פני היורדים
מאוחר מידיי.