והיא מביטה בי
ופניה כל כך כואבות...
ושפתיה... כאחת, זו כנגד זו
משרבבות מחאות
ודמעותיה... אט אט על לחייה מחליקות
היא הייתה רוצה כל כך אותן למחות
והיא לא יכולה...
כשלו ידיה, כמו גם ליבה
ושוב שואלת...
בקול שתיקה רמה
הרי כל שרציתי היה... אהבה
ואני מביטה, מסתכלת
בה
מסתכלת
בי
ב-ו-ה-ה
כל כך חצוייה...
ועיניה כבויות לכמה רגעים...
...ונדלקות כאחת
לשמע אותן מילים
ואין שום דרך
חזרה
הם מאוהבים, אני אומרת
ולאהבה, אין מחילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.