ארבל הכרמלי / כל עולמנו במה |
שכאילו פיות וקוסמים כתבו אותה
ואנו, השחקנים, ממש מכושפים
מהתפתחות העלילה עליה בקושי שולטים.
על מרכז הבמה עם התפאורה המהממת
ניצבת האהבה ככוכבת זוהרת
עם המון שורות מלל רוויות חום ותקווה
ואנו, השחקנים, רק מריונטות לידה.
הקהל מריע, מתרגש עד דמעות
מתמימות האהבה המרעידה לבבות
ואנו, השחקנים, מתרגשים לא פחות;
מתפללים שלא ירד המסך ולא ייכבו האורות.
יש לנו אהבה כה מופלאה
שגם אם ישתרר חושך על הבמה
תיצמד האהבה אלינו, השחקנים,
עד ששוב נתייצב אל מול אור הזרקורים.
24/11/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|