אביב אמיתי / אבדון |
לא מתפקדת, לא מצליחה.
לבד, נמאס לי כבר.
די, לא רוצה להיות לבד.
מפחדת,
כל מכשול כמו סכין בתוך הגב.
שברירית,
מכה קטנה.
מנסה אולי לתאר, לא מצליחה.
להוציא, לא מסוגלת.
הכל לתוך הדף הזה.
מנסה, אולי...
פגועה,
מהמשפחה, ממנו, ממך...
אני רוצה ללכת הביתה עכשיו.
להיכנס עם אמא למיטה, לחבק אותה חזק.
להגיד לה שאני אוהבת אותה.
להגיד לה כמה שאני לבד.
נמאס לי,
יורדת, עולה,
שוב יורדת, עולה.
מטומטמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|