|
לוחשת כילדה באזני:
"ראיתי מלחמה מתרחשת
רציתי לצעוק זו שפיכת דמים שם
מהרו והושיעו
אך הגדולים צחקו בפני הסמוקות."
מנשקת כאשה בלחיי:
"את רואה, זו אהבה
נדמה לנו כי צלילה אולם יקיצה כאן
נימי הלב מתעוררים בעקצוצים
וכל החושך בעולם נשאר לנו להביט."
מחבקת כזקנה כתפי:
"בכל בוקר קמים חיים
ובערב שוקעים
כך אלך בקרוב -
נשרפת בכל נוצותיי מחוץ
ומפנים אוולד שוב בבוקר המחרת." |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.