אומרים שהזמן יעשה את שלו, אך הזמן הוא עצל.
הוא מתמהמה, ולי בינתיים כואב.
אומרים שהפצעים מגלידים, אך שלי נוטפי דם.
ולי בינתיים כואב.
אומרים שהלב לא יחסיר פעימה, אך שלי בקושי פועם.
נדמה כי היום כשנהפך למחר, מביא עימו ת'אתמול.
הכאב של עבר, הכאב של היום, הכאב שממשיך בי לנבור.
אומרים שהאור עוד יגיח, מבעד לענני השכול.
אומרים שצפריר בבוקר נעים יופיע לעיני כל.
אך החושך גובר לו, הוא מניף את ידיו, מגיח מפינות נסתרות.
הוא כובש צעדיי מטשטש עקבותיו מובילני אל תחתית השאול.
ואני מפצירה בו, תן לי עוד לקוות, היום המיוחל עוד יבוא.
והוא מובילני למרות הדמעות , מובילני לנצח בלי קול.
אומרים שהזמן יעשה את שלו, אך הזמן קצת לוקה בחסר.
הוא שכח אותי כאן, הוא נטש אותי פה, הוא פנה ליגונו של אחר. |