כמו יונים על חוט חשמל
אנחנו יושבים, מחכים
לזרם שיחרוץ גורלנו
מתעצלים לפרוש כנף
לעוף לחופש בעצמנו.
מתבוננים בעננים,
מפתחים תקווה לא ממומשת
אך פוחדים לוותר, לפרוח
לבנות לנו קן.
בינתיים תלויים
בין שמיים וארץ,
נהנים מהרוח בלי תשלום
מוותרים על הסיכוי לזכות בעצמאות.
וממשיכים ומחשבים
הכנסות, הוצאות, מיסים
כסף שבורח מהכיסים.
מתנדנדים על חוטים דקים
בין העושר לעוני
הנפילה ארוכה וכואבת.
לא לוקחים סיכונים
לקפוץ בלי מצנחים,
האדמה יבשה
אין האטה מרככת,
בדרך למטה אין רמזורים.
אבל בינתיים יושבים
כמו יונים על חוט חשמל,
וממתינים, אולי בלי הרף
לזרם הזה, הגורל. |
