אז ככה זה לחיות במרחב שבו המרחק נכתב על ידי נוסחה מסורבלת.
השימוש בסרגלים, מדי זוויות, טלסקופים ומיקרוסקופים אינו תקף
במרחב ההיפרבולי הגדול שנקלענו אליו. רק ציר אחד הוא מרכז
העולם.
מעשה באדם שהיה ציר.

הכל התחיל בערב קיץ גשום. כאשר התכוונו לשחק פול ולהאזין
לביזה, נותק החשמל. הפסקת חשמל בכל האזור. מחמוד שהעריך מאוד
את ביזה, דה גול ובכלל כל רוח צרפתית, התעצבן ולא נתן לנו
מרגוע. זה מה שקורה כשאחד השותפים שלך הוא תוניסאי, השני
נרקומן, והשותפה סתם בלונדינית מטומטמת שאני מזיין.
מחמוד קם, טרק את הדלת ויצא לרחוב. מזג האוויר היה סוער, אך כל
זה לא הרתיע אותו. ניגשתי לחלון ביחד עם סנדי, וראינו את מחמוד
משוחח עם זקן מחופש לגורילה. סביר להניח שאינכם מסוגלים לתאר
כיצד נראה איש מבוגר בתחפושת של גורילה. מקל בידיו, זקן ארוך
אך הוא עצמו לבוש בפרווה של קוף - גורילה. הם התחילו ללחוץ
ידיים במשך דקות ארוכות, ופתאום הושמע ביזה בעוצמה שעוד לא
נשמעה כמותה בעירנו. מרכבה ענקית עם סוסים הגיעה לחצר שכונתנו
הקטנה תוך כדי כך שהסוס נע לצלילי הקארמן סוויטה. הרמוניה
נהדרת. מחמוד התחיל לקפוץ, ביחד עם הזקן, תוך כדי כך שהם
מתנערים לכל עבר ומחזיקים ידיים. הסוס התחיל להשתגע ואז קול של
ירייה כפתה על כולם לעמוד דום.

פרדינאנד מאגילאן בכבודו ובעצמו יצא מהמרכבה.
"אני רואה יבשה סוף סוף", הוא נאנח: "אתה עם השפם בוא לפה מיד,
תכף תהיה נוצרי". מוחמד התחיל לברוח ממאגילאן, אך זה הפנה אליו
את רובו ופגע ברגלו. "אתה רץ לאט היום, בטח שכחת להתפלל," הוא
צחקק , "פעם הבאה תשטוף את הרגליים כמו שצריך, אללה כנראה שונא
רגליים מסריחות".
"מהו רצונך? מספיק לי שהיהודי, הזונה והנרקומן עשו לי שטיפת
מוח".
"תגיד ראית ספרות זולה?" שאל הפורטוגאלי.
"כן, סרט מעולה".
"זוכר איך זיינו את הקושי בתחת?" שאל פרדינאנד.
שתיקה.
"הוא שונא תוניסאים, והוא פה איתי במרכבה".
אפרו-אמריקאי גדול מימדים יצא מהמרכבה והחל להתקרב למחמוד
המסכן, שנעמד על רגליו, התחיל לצלוע וניסה לברוח. הקושי התקרב
מרחק קטן אל מחמוד והחל לגעור מעליו. הוא הפשיט את מכנסיו
החזיק אותו בידו, והחל לחדור במהירות. הצעקות הפעילו את החשמל
בביתנו.

"סנדי, סוף סוף אפשר להתחיל לשחק פול", לחשתי לה באוזן.
"אבל מזיינים בתחת את מחמוד", נדהמה סנדי.
"מה את רוצה שיזיינו גם אותנו?" צעקתי עליה בעודי מסתובב
ומתחיל ללכת לכיוון שולחן הסנוקר.
"אתה יכול בבקשה לקרוא לחואן, אני קצת קוק על התחת, אני רוצה
לחגוג!" היא צרחה בעוצמות.
הצרחה העירה את חואן, שהיה אימפוטנט, ואהב לצפות איך אני וסנדי
עושים סקס, ותוך כדי לאונן. גם הוא היה גומר לה בפה.

העינוי של מוחמד הסתיים, והוא חזר לביתנו. אני וסנדי כבר
סיימנו להשתעשע, כך שהלכנו ארבעתנו לישון. משהו מוזר התרחש.
התעוררנו בעודנו מחוברים לטרנספורמטור שאני מעבד במשך עשרות
שנים אך הוא לא פעל. הזקן-גורילה צחקק בקול מסתורי בעודו
מגמגם: "אז זהו! סוף סוף אנחנו בעולם היפרבולי!".
כולנו קמנו במהירות, שפשפנו את עינינו, כשסנדי ניסתה להתקרב
אליי כדי לחבק אותי היא הייתה מתרחקת ממני עוד ועוד. כל צעד
שלה לעברי הרחיק אותה במרחק ששווה לאורך הצעד שלה בריבוע. גם
מחמוד שניסה לצלוע לעברי התרחק עוד יותר.
"מטומטמים, מה אתם לא יודעים את הנוסחה למטריקה היפרבולית?",
ההתעצבנות שלי שוגרה לחלל החדר "אתם צריכים ללכת אחורה כדי
להתקרב אליי".
זה היה נורא לא רגיל, משום מה הזקן בחר דווקא בי להיות מרכז
היקום, ודווקא אני לא יכלתי לזוז. הייתי מוקד של
אנטי-גרוויטציה. כל אחד יכל להתקרב אליי, אם היה עושה צעדים
אחורה, אך עלי כפו לעמוד במקום.
מחמוד התקרב אליי והתחיל להכות אותי, "נתפסת סוף סוף, יהודי
אומלל". חואן המסטול צחקק, וסנדי התחילה לבכות. בגלל היותה
בלונדינית היא החלה לרוץ לעברי כדי לשחרר אותי ממחמוד, אך כל
צעד שלה הרחקתי אותה ממני. אירוע טראגי קרה באותן הדקות. סנדי
האומללה נתקעה בחלון, נפלה ממנו, ושבראת הגולגולת.
"אללה אכבר, הבת זונה לא נתנה לי פעם", פלט מחמוד.
"חואן תעשה משהו הוא יהרוג אותי" התחננתי בקול רם.
"מחמוד רוצה שחטה?" ניסה חואן לשכנע את מחמוד לעזוב אותי לטובת
הקאנאביס. מאוד נחמד הספרדי הזה, חשבתי לעצמי.
"גם מאוד פיקח" נשמע מאחת הפינות בחדר. "גריפין", הוא הציג את
עצמו: " אני בלתי נראה".
הוא לחץ על כפתור. פיצוץ התרחש במרכז החדר, כול הגופים החלו
להימשך אליי. לאחר כמה דקות כל הבית הפך לרסיסים שנצמדו לרגליי
ביחד עם חואן ומחמוד. חואן נרדם שוב, מחמוד התחיל להתפלל. ורק
אני, עייף מיום קשה וסוער, אספתי את חואן, מחמוד וכל הרסיסים
שנשארו מהבית לתוך תרמילי. לחצתי על כפתור, וכל העולם נמשך
אליי.