|
מה אני אכתוב?
אני חתיכת קרטון בלויה
לא רוצה לישון
לא רוצה להיות ער
חבר שלי הוא חידה
חברה שלי היא ענן מתולתל של אהבה
אני ענן של עייפות ודיסוננס
ועוד מעט יתחיל לרדת גשם
ובכל זאת
השורות האלה
גורמות לי להרגיש
קיים
גורמות לי להרגיש
שעל הענן שלי אין מגדלים
ולא טיפסתי לשם על אפונה
אני חי
הקיום שלי אינו מוטל בספק
אם כי אני מוטל בקיום שלי כמו חתיכת קרטון בלויה
לא רוצה לישון
לא רוצה להיות ער
הנה,
יורד גשם. |
|
|
כשאמא שלי היתה
רוצה
לחסוך את הכסף
של הבייביסיטר,
היא היתה קושרת
אותי בשרשרת
לבמה חדשה.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, חולקת
טראומות-לייט עם
החבר'ה.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.