הם חברים כבר שנה וחצי... הוא אוהב אותה כמו שלא אהב אף אחת
מעולם...
כל בוקר נשמע צלצול הטלפון באוזנה, ושרואה את שמו על צג, כבר
יודעת מה הוא יגיד... "בוקר טוב נסיכתי! התגעגעתי אלייך
מאוד... בבוקר מצפה לך נשיקה!" היא רק צוחקת ואומרת "אוהבת
אותך מאמי..." ומנתקת...
בבוקר בדיוק ב - 8 היא רואה אותו כבר יושב על הספסל הקבוע
שלהם, ליד השוער. הוא מחכה לה, מצפה לראות שוב את פניה.
וכשרואה... קם, מוריד ממנה את התיק הכבד, מדביק לה נשיקה רטובה
ונותן חיבוק דוב, ואומר לה "כמה שאת יפה, הכי יפה בעולם! אני
אבן אדם הכי מאושר כשאני איתך!" היא רק מחייכת ואומרת משפט קצת
"אני כל כך אוהבת אותך, אין מילים בפי..." וכך כל בוקר, הסיפור
חוזר על עצמו. בשבילו זה לא שגרה, זה כל יום משהו חדש, שבעצם
כבר התיישן מזמן. היא כבר רגילה, ותמיד רק מחייכת, והוא יודע
שהיא אומרת לו את אותן מילים.
אך אהבתו נעשתה יותר מידי אהבה, בהפסקות, הוא מחכה לה ליד
הכיתה, ולאן נותן לה לצאת עם חברותיה. הן כבר התחילו להתרחק
ממנה, והזהירו אותה כי האהבה תיגמר ברע, אבל היא רק אומרת "הוא
פשוט מאוד אוהב אותי... האהבה נמשיך לנצח" אך היא לא יודעת,
שהיא נהפכה לרכושו הפרטי של בן זוגה. הוא תמיד חוזר איתה
הביתה. ואם היא נשארת יותר שעות ממנו, הוא מחכה לה, ואם היא
נשארת פחות שעות ממנו בלימודים, הוא מבריז מהשיעורים. הכל כדי
ללוות אותה, שאף בן אחר לא יעז להתחיל איתה...
למרות שהיא אומרת לו שאסור לו להבריז... הוא בשלו... הוא אומר
לה "אל תתחמקי! אני לא רוצה שבנים אחרים יתחילו איתך... את רק
שלי!"... והיא כבר הבינה שאין טעם... הוא מתקשר אליה הביתה.
ורוצה לבוא אליה, וכשהיא לא יכולה הוא מתרגז ואומר שהיא בוגדת
בו... לפעמים, במקום לבלות זמן איכות עם אימה היא נאלצת להיפגש
איתו, רק כדי שלא יריבו. אימה דואגת מאוד... "האהבה הזאת תיגמר
רע... מאוד רע" והיא לא מקשיבה, והולכת למפגש איתו.
לאחרונה, הוא לא נותן לה לצאת מהבית בלי שהוא יהיה איתה, היא
מתחילה להבין לאט לאט שחברותיה, ואמה צדקו בכך שהיא הפכה להיות
הרכוש שלו, והוא כופה עליה לעשות דברים.
יום אחד היא אומרת לו "אתה מתייחס אליי כאילו אני הרכוש שלך!
אין לי אוויר לנשימה. אין לי חברות בגללך, אני בריב עם משפחתי
בגללך, והכל בגלל סתם אהבה!" הוא שואל "סתם?!" ומחטיף לה
סטירה, ואחר כך שם את ידיו על פיו ואומר "מה עשיתי?" ומנסה
לחבק אותה, אך היא משתחררת ממנו ומתחילה לברוח לביתה. יש לה
מזל שביתה קרוב מאוד למקום בו ישבו, אחרת היה תופס אותה והיה
מכה אותה יותר חזק.
היא נכנסת הביתה. נכנסת לשירותים ומתחילה לבכות, יוצאת
מהשירותים, לוקחת סכין, למזלה הוריה ואחיה הקטן ישנים. היא
נכנסת שוב לשירותים, נועלת את הדלת חזק, מורידה את החולצה,
לוקחת את הסכין, וחותכת את עצמה ליד החזה, חתך עמוק וחזק, והיא
לא צועקת, הכאב יוצא לא דרך הפה, אלא דרך העור. העור צועק
"דיי! זה כואב!" וזה נמש כאילו שהיא עצמה אומרת "דיי! זה כואב,
הסטירה, האהבה כואבים!"
יוצא לה המון דם. היא מנקה אותו בעזרת צמר גפן, לובשת את
חולצתה, שוטפת פנים ויוצאת מהשירותים.
נכנסת לחדרה, נועלת אותו. ופתאום נשמע צלצול מהפלאפון שלה. זה
הוא מתקשר, היא עונה בקול צרוד וחנוק "אהובתי! אני כל כך
מצטער, אני אוהב אותך, אני מצטער על שגרמתי לך כאב! אני אוהב
אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה!" והיא רק שותקת כמה שניות
ואומרת "חרב עולמי! בגללך!!! אני לא רוצה להיות איתך יותר! אני
לא הרכוש שלך! אני רוצה שוב את החברות שלי! שוב לדבר עם
אימי... שלום... " הוא אומר "לא! אני מתאבד עכשיו... אני לוקח
סכין וחותך את הוריד!" והיא פשוט מנתקת. נופלת עם הראש על
הכרית הרכה והנעימה, שסופגת את כל דמעותיה כאילו אומרת "דיי...
הכל יעבור... הוא יירגע" והיא עונה לכרית, "הוא יכה אותי שוב,
אני מפחדת!" היא מדברת אל הכרית, ואחר כך חושבת 'מצבי גרוע אם
אני מדברת עם הכרית הזאת. '
למחרת היא באה לבית הספר כאילו כלום לא קרה, והוא כרגיל מחכה
לה ליד השער, רק הפעם בלי חיבוק ובלי נשיקה רטובה , הוא אומר
לה "עולמי מתמוטט בלעדייך! חזרי אליי, אם לא אני מתאבד עכשיו,
זורק את עצמי על הכביש..." והוא מתחיל ללכת לכיוון הכביש, והיא
צועקת "לא! אל תתאבד! אבל אני לא אחזור אליך! האהבה נהפכה
להיות לסיוט! אני איבדתי הכל..." הוא מתקרב אליה ואומר לה "אני
חתכתי את עצמי אתמול..." והיא עונה "גם אני... עשיתי חתכים
עמוקים לעצמי! ולך זה קל, אתה חושב אני רכושך! אבל לי זה קשה,
אתה זה שמכה אותי אתה זה שלא נותן לי לצאת! שלום!"... חברותיה
ראו את השיחה התנהלה, ובאו אליה ותמכו בה, וכשהן התחילו ללכת
יחד איתה הוא אמר "יש לי סכין, אני חוותך את עצמי, עכשיו!"
וכשהסתובבו ראו אותו שם את הסכין על בטנו. היא התחילה להתרחק
כשפניה מופנות אליו. היא ראתה איך הוא חותך לעצמו את הבטן והיא
רואה את הדם, והיא רצה אליו וזורקת את הסכין... ומנשקת אותו
בלחי. אך המשטרה באה, מישהו הזמין, לוקחת אותו איתה. והיא רק
מביטה בו מתרחק ודמעות בעיניה...