שום דבר לא נשאר לו
חוץ מהמטומטמת עם הסוודר הישן
ששוכבת במיטה לידו
קוראת עיתונים
ואחרי שסיימה לקרוא היא מעבירה לו אותם
הוא נאנח
המטומטמת שונאת את העבודה שלה
היא סופרת שם את השעות
היא מספרת לו את זה
וזה לא כל כך מעניין אותו
הוא נזכר בבחורה היפה עם עצמות הלחיים הגבוהות
בבר
שהתחילה איתו
זאת אישה שמסוגלת לנהל שיחה
ברמה כזאת
שתפתיע אותך
המטומטמת מתהפכת במיטה
עם הסוודר הישן
היא כל הזמן איתו
מעירים לה על זה בעבודה
גם הוא מעיר לה
הסוודר הזה
שמעטע ישן כמוה
בשמיים שחלקו את תכונת
הלדעת להתלבש נכון
היא כרגיל איחרה
זה חשוב הוא מסביר לה שזה
חשוב
אבל היא צוחקת
המטומטמת
בטח תרוץ לכתוב על זה משהו
כמו כל המטומטמות
יש לה מה להגיד על כל דבר
מה לכתוב על כל דבר
אתה רוצה שאני אוריד את הסוודר
אני אוריד את הסוודר
היא אומרת
במין חיוך של מישהי שכבר
האהבה שלה אילו
עברה
ומגיע לה טוב יותר
נשארת עם החולצת טריקו הטפשית שלה
וחוזרת לכתוב
חושבת שיש לה משהו מתוחכם במיוחד
להגיד לעולם
הוא רוצה להתערב בזה
אבל אין לו כח
הוא חושב על הבחורה עם העצמות לחיים
הגבוהות בבר
אחת שיודעת להתלבש
בלי מניירות מטומטמות של כתיבה
אחת שיודעת לנהל שיחה
הוא רוצה להיות שם
איתה, על הבר
המטומטמת עמוק בכתיבה שלה
כבר לא מסתכלת אילו
הוא כבר לא מסתכל עליה חזרה