[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלעד שפיץ
/
הכל בגלל נדנדה

המדבר הוא אזור מאוד קיצוני. ראשית - יש את הבדלי הטמפרטורות.
זה פשוט נורא. ביום - כל כך חם שבא לך למות. בלילה - כל כך קר
- שאתה מפחד למות מזה. שנית - המחסור במים ובאוכל. מעבר
לשועלים ונחשים, אין ממש חיות במדבר. גם אין לי חשק ממש לאכול
שועלים ונחשים. הכל מביאים בקופסאות פח. מזון משומר זה מגעיל.
מגעיל כמעט כמו מים שרתחו כמה פעמים. איכשהו המים האלה, שלא
השתנה בהם כלום, הם עדיין סגורים בבקבוק, נהיים מגעילים אחרי
שהם רותחים בחום הכבד. ועם כל זאת - חייבים להעריך ולשמור על
המים, כי אין הרבה. מה שהכי משגע במדבר הוא העדר כל
ציוויליזציה מודרנית. אפשר ללכת לאורך עשרות ומאות מיילים מבלי
לראות נפש חיה, וכשתראה אותה - סביר להניח שתהיה רכובה על גמל,
או חיה בתוך אוהל. פעמיים אף נתקלנו בחסרי מזל שהתפגרו במדבר.
במקרים האלה נשארו רק העצמות. אבל היי, אני לא מתלונן. אלה
החיים של המארינס, ואני בחרתי בהם.

הצבא מרגיל אותך לחיים של אי נוחות. תנאים בשטח הם אף פעם לא
נוחים, וכשאתה במקום שאמור להיות נוח, תמיד יש משהו שדופק לך
את הכיף. תדרוכים למשל. אתה יושב בחדר ממוזג, על כסא (אומנם לא
כורסה מעור, אבל עדיף על האבנים שבהם אני נאלץ לזחול בשטח),
אבל אתה נאלץ לסבול שעתיים של זיוני שכל. והתדריכים במארינס
הרבה יותר משעממים מהתדריכים שהייתי מקבל לפני 10 שנים כששירתי
בגולני. שם כולם היו חאפרים. ידענו את מי לחפש, והלכנו לחסל
אותו.
פה הכל רשמי. מספרים לי את כל ההיסטוריה המזורגגת של הבנאדם
הזה. מעבירים תמונות שלו, והכי חשוב - מספרים לנו למה אנחנו
הולכים לתפוס אותו. כאילו זה בכלל מעניין. אני באתי לשאול
שאלות? אני חייל! תנו לי משימה, אני אבצע אותה. לא צריך את
הסיבות. הן אף פעם לא מעניינות, דאמיט!
אני חייב להודות אבל שהפעם התדריך עוד הצליח לשעשע אותי.
הבנאדם הזה נראה כמו איזה אחד מהרבנים המקובלים, מהאלה שדתיים
שמים תמונות גדולות שלהם בבית. גם השם שלו קצת ישראלי - בן
לאדן. פאקינג מליונר סעודי שהחליט לחיות עם גמלים. לכו תבינו.
והסיבה (המאוד מעניינת) שאנחנו אחריו? הוא הכריז מלחמה על
ארצות הברית. פחחחחח!!! אתם קולטים? מיסטר שייח סעודי הכריז
מלחמה על ארצות הברית, ואנחנו רודפים אחריו. אני בטוח שהוא
והפנאטים שלו כבר ממש מוכנים להפציץ אותנו. יה, רייט. אני
מתערב שהם בכלל לא יודעים שאנחנו חיים ב 1998. הם נתקעו
במילניום הקודם. אבל אני לא מאשים אותו - איך אפשר בכלל לחיות
כמו בנאדם נורמלי במדבר המזורגג הזה? לא פלא שהבחור השתגע...

אז בכל מקרה, חם פה. חם מאוד. אנחנו כבר 3 ימים בהרים האלה, על
גבול פקיסטן-אפגניסטן. ה CIA איתר לנו את המיקום המדויק של
הבן-לאדן הזה. עכשיו אנחנו רק מחכים לאישור מהחבר'ה בפנטגון.
מצחיק איך שהגעתי לפה. מהארץ ירדתי עם המשפחה שלי אחרי שסיימתי
את השירות בצה"ל. הייתי בטוח שזהו, אני בנשק לא נוגע יותר. שנה
בקולג' הספיקה לי כדי שאני אבין שהתרבות האמריקאית היא לא
בשבילי. אבל לחזור לארץ גם לא התאים לי. שמיר היה בשלטון,
אינתיפאדה. יותר מדיי אי יציבות. התחלתי גם להרגיש נוסטלגיה
לכל הקטע הצבאי. אז יום אחד התגייסתי. פשוט ככה. ובניגוד לכל
הכלומניקים פה - לי זה היה ממש קל וממש כיף. לא קל פיזית, אל
תבינו אותי לא נכון. הכל פה קשה יותר. רציני יותר. אבל זה
בדיוק מה שיפה במארינס! הצבא האמריקאי הרבה יותר מאורגן. שום
בולשיט. אפילו רושמים את השם שלך על המדים. הרבה יותר נורמלי
ממדי הב' המזורגגים של הצבא, שנראים כאילו היו שייכים לפגוע
רימון. כולם פה גם כל כך ממושמעים. תחשבו על זה. אנחנו 3 ימים
פה מחכים כמו דפקטים בשביל שהחבר'ה בחלונות הגבוהים יחליטו שזה
בסדר, שלא סתם הגענו עד לפה.
בכלל, כל העסק הזה נראה לי פישי. אני קורא עיתון, ואני צופה ב
CNN. אני יודע שמיסטר פרזידנט הסתבך, עם הלוינסקי הזאת. תמיד
ידעתי שהיהודים מגיעים לכל מקום. אניוויז, כל הסיפור הזה מוזר.
אנחנו פה, בין שתי מדינות שאף אחד לא מכיר, מחכים לתפוס
דופק-גמלים שהכריז מלחמה על המעצמה הכי חזקה בעולם. בימים
כסדרם, לאף אחד לא היה מזיז מה שאמר אותו אוסאמה. אבל עכשיו,
בילי-בוי צריך להסית את תשומת הלב מהפרשייה הקטנה שלו. לא שזה
מפריע לי. אומרים לי - אני עושה. ה CIA רוצה שניכנס למחנה
האימונים של הטרוריסטים האלה - ניכנס. רק שיתנו כבר את הפאקינג
פקודה !
הופס, הנה המפקד מגיע, הגיע הזמן לצאת לדרך סוף סוף...

ג'יזס ! שלושה ימים אנחנו מחכים פה - והם מבטלים! כל הפאקינג
דיפלומטים האלה!
אם יש דבר אחד שמעצבן זה מפענח תצלומי אויר שמחליט להעיף מבט
אחרון ומוצא נדנדה - סימן לכך שיש ילדים במחנה. לתפוס שייח זקן
מיליונר זה בסדר, אבל אם ילד אחד יפצע - עוד עלולים לעשות
פרצופים לנשיא. אני אף פעם לא אבין את הפנטגון עם ההחלטות
שלהן. בתדריך אמרו לנו במפורש שלטרוריסטים שם יש נשק אמריקאי
שהבאנו להם בסוף שנות ה 80', כדי שיסלקו את הסובייטים. עכשיו
אנחנו צריכים לעצור אותם מלהשתמש בנשק הזה נגדנו. ואם זה לא
מספיק - אז אחרי שכולנו מוכנים - מבטלים לנו את המבצע. לא שממש
בא לי לרצוח מישהו, פשוט זה כל כך מעצבן ללכת לקצה השני של
הגלובוס בלי שום אקשן. כל המבצע הזה מתבטל - והכל בגלל הנדנדה
המזורגגת הזאת...
טוב, לא נורא. חוזרים הביתה. למי בכלל יש חשק לרדוף אחרי
טרוריסטים מתחילים שמכריזים מלחמה על המעצמה החזקה בעולם, הא ?
בסך הכל - כולה שייח סעודי פנאט. למה הוא כבר מסוגל...





בשנת 1998 ה CIA סימן את אוסאמה בן לאדן כמטרה, אחרי שהוא
התראיין לרשת טלוויזיה מערבית (לא CNN, פשוט לא זוכר איזה)
והכריז מלחמה על ארצות הברית. באותו זמן לא הרבה שמעו עליו. ה
CIA תכנן לבצע מבצע חטיפה של בן לאדן, אך המבצע בוטל, מכיוון
שמבחנה של בן לאדן אותרה בתצלומי אויר נדנדת ילדים. באותה שנה
בן לאדן הפציץ את השגרירויות של ארצות הברית בקניה ובטנזניה.
לאחר ההפצצות שוב תוכנן מבצע, שבוטל בגלל חשש מדעת קהל שלילית
(ביל קלינטון והסתבכותו בפרשת מוניקה לוינסקי).
אפשר לספר עוד הרבה על ה 9/11, נושא מעניין ומרתק לדעתי. זה רק
אחד מבין סיפורים רבים שקשורים לאירוע, מתוך נקודת מבט אחרת
אולי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים לי שאני
מאכזב!, אני
מאכזב? אני???
הבעיה היא בכם
ובציפיות שאתם
מגדלים!



יוסי עמוס חזה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/2/06 6:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלעד שפיץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה