פתאום זה תוקף
געגוע בלתי נשלט.
מגיע מבור חשוך בלב
מגיע ממקום מוסתר היטב.
משתחרר בפרץ פתאומי -
געגוע כואב
שעובר בכל חלקיקי גופי.
ופתאום בלי התראה
מגיע גם לראשי
ואז באים הזכרונות...
כל כך יפים
כל כך מכאיבים,
מדהים עד כמה נפשי נהנת
מאותם רגעים נואשים.
געגוע עצוב
זורם בכל אברי גופי
משתק את קולי, משתק אותי.
זורם לו להנאתו
מכפות רגליי
ועד עיניי -
משחרר דמעות כבדות
אשר מלאות באלפי זכרונות.
איך היינו שמחים
נגענו במרומים,
אך ברגע אחד
נחתנו על האדמה -
פצועים ומדממים.

רגע מייסר,
תחושת חנק איומה
ורצון כה עז
לראות אותך,
לנשום את צווארך.
כל כך כואב לחשוב
על כמה זמן עבר
ואיך ליבי בכל זאת שלך
עדיין באותו מקום נשאר.
לב שבור,
מנופץ לרסיסים
אינו מצליח לאחות את השברים.

געגוע כה פתאומי
כמו אגרוף חזק לבטן,
מוציא ממני את כל האוויר
ולדמעות אין שום רסן.
מתי תצא תמונתך מראשי?
עד מתי אכאב את כל אשר היה
ומתי סוף סוף אוכל להגיד -
היה ונגמר, זהו -
זה עבר.