גם מראה זקוקה להמראה למרות העצב המושך מטה
נים סמוי להשראה דמות כבויה למרות שבאת

באת בי לא עקרה הייתי פרי נוטף שפתיים מחולות
חגתי כפרתי גם הסתובבתי בדלתיים נעולות

שק לי מתחננת הן מראה אני לך
צק בי שוב חיים אני נושמת על אפך וחמתך

לא חימה היא לא חרון סהדי שבמרומים
די לנשוף רק בוא ברון הן ולדי אתה לעולמים

לא מראה אני שומטת נפץ בדולח לבבי
כן מאז אני חורטת דמות נשקפת בי כזבים

שק לי בן ערגתי לחי בכי לא פוסק לחרוץ
נתיב הולך משם אל דחי סופו בעוז לפרוץ

מתוך מראה בהית בי משל אינני אם
ואין אני יודעת למה ואין יודעת מי אשם

למרות העצב המושך מטה אתגולל שנית לפתחך
גם אם רחקת לכת אל תשכח אני אתך.