יש לה שערות שעשויות מחוטים שלי משי
ועיניים מאבני משי שבוהקות מול השמש, גם אחרי השקיעה
כשהיא איתך השמש עולה וכשאתה איתי היא יורדת.
יש לה יופי שמנפץ סלעים, מייבש נהרות ומעיף גרגרי חול ברוח
ביום הכי חם של הקיץ.
כשהיא מחייכת גם אני מחייכת, היופי שלה מאיר את הקסם שנוצר
סביבה
והשפתיים שלה צבועות בדם של דון-קישוט.
יש לה שדיים מחרסינה סגורים בתוך ארונית זכוכית
ומפתח הלב שלה תלוי על כוכב בשמיים, שנופל רק אחרי שהיא עוזבת

יש לה קול שמקפיא חושים, ורגש שמשכיח את כל האהבות
היא לובשת שמלות עם פרחים ונועלת נעלי-צבא
וכשהיא עוברת ברחוב החלונות האדומים, כל החלונות נסגרים למראה
צניעותה הכובש.
יש לה חיוך של נמר שטורף אותך בכל פעם שאתה מתבונן בה (והרי
שנינו יודעים שאתה מתבונן בה בלי סוף)
ושיניים בצבע של שמיים בהירים כמו עורה.
יש לה כוחות-על, שהופכים את הלב שלך לעלים של שלכת
ובכל פעם אתה מחליט שאתה עוזב אותה מחדש

התמימות שלה טהורה יותר מעור של תינוק, ובכל פעם שאתה לוקח
אותה להפתקאה
מגיע האביב, והאהבה שלך פורחת ואתה נהיה יפה יותר.
גם כשתצייר אותי יפה, אני לא אוכל להיות יפה כמוה.
לצלילים של אל יווני היא רוקדת מולך במערומיה, כאילו לא שמה לב
לקיומך
וגם בימי הקיץ אי אפשר לסרב לרקוד בגשם למענה
ולצבוע את בטנה החלקה בשלל צבעי הקשת המשקפים ברוך את שלמותה

ויש בה הכל

אבל היא בחיים לא תדע לאהוב, כמו שאני אוהבת אותך.