יואב



יואב. שיחה על כוס בירה. לועסים. ביגלה. עד מהרה הבירה מפנה
מקום למרק פטריות עבה וללחם כפרי. הרעב גובר על המאצ'ואיזם.
טרנינג. זרוק בלב הפאב. חיוך של איש שמבין שהפסיד הכל, אבל
עדיין לא מוכן לוותר.
בת שבע-עשרה. חולצת בטן שחורה. שער שחור שמבריק עם האור.
עיניים: נבוכות, בוערות, כמהות,  נרתעות, מחפשות, הודפות,
מתנשאות, חוששות. רעש מחריש אזניים של דיבורים. לא מכוונים, לא
מתכוונים, מרפרפים, בודקים, לא מחייבים, לא מתחייבים. רעש
בשביל רעש, רעש בשביל לעשות רעש, רעש בשביל שלא יהיה שקט. רעש
צעיר, קופצני, אבוד, בוטח, מבובלבל, מבוזבז, תאוותני, חושני,
ריקני, מוחצן. ובתוך הרעש הזה יואב. אבוד, בוטח, מביט, מציץ,
מפתה, מסקרן, מסוקרן, מפנטז, חולם, מתאבל, כמהה, מציין שגיל
ארבעים בפתח: קביעות, חוסר ניידות, מחלות, אשה, אשה שבשגרה,
שגרה, אפלולית של מסדרון, חדר עם אור קטן ללילה, כיור מטבח,
שנשארו בו כלים, ספה יד שנייה, עם שקע. אולי מטבח חדש? אולי זה
הזמן לעבור דירה? לעזוב? לשכוח, למרוח, להדוף, לשקר. לשקר
לעצמו, לשקר לה, לשקר עם חיוך, לשקר עם תובנה, לשקר עם כוס
בירה ביד וריח של זיעה, לשקר, לשקר, לשקר ועוד לשקר, כך שכל
שקר חדש יחצוץ בין הכאב לפנטזיה, בין המציאות לבת השבע - עשרה,
שעומדת, חושפת, לוגמת, חולמת, מצייצת, מקייצת ובעיקר מוצצת
גרעין של זית. מסתירה, מלהגת, מגהקת ואז בולמת. מזדיינת רק עם
עתיד בטוח של קריירה, מכונית ולוק של סיירת מטכ"ל.
יואב מחליט שהוא גומר. הבירה נהדפת לצד, מזמין קפה. בת
השבע-עשרה נעלמה, נחטפה, נגמרה, נגרסה, נכתשה, ננטשה.
נשאר רק כתם מביך אחד באמצע הפאב.