| עדינה-וי ויינברג/ פרי בטן | 
צומח לאט - אני כה כבדה,
נחבא בכרס הגדולה
מוגן בתוך החממה.
צובט אותי ובועט - מתוכי
ילד קט שלי,
אין לך לאן למהר,
כעת אתה בחממה
בלי חשש ודאגה,
אל תמהר ילדי
נא השאר אצלי
פג קטן שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |