נמאס כבר לחפש, נמאס כבר לא למצוא
יש לי אלף תשובות, חסרות שאלות ואין מבוא
מתי לבוא, מתי לחזור, יכול להיות שבמקום נשארתי
רציתי להתקדם, ועל החלום אני וויתרתי
כי הקשבתי לזלזולים שלכם, והכל נלקח ללב
הייתי בטוח שאתם אמיתיים, וזה כאב וזה כואב
שאתם לא יודעים עד כמה, אתכם אני מתעב
כי גם אם הייתי הכי טוב בעולם, הייתם גורמים לי להתעכב
חבורות של פחדנים, מסתתרים מאחורי קללות וזלזולים
אולי אתם פשוטי העם? ואני יוצא עם כיסים מלאים...
למדתי כבר לראות אתכם בעין לא ייפה
למדתי כבר לשים זין, על כל קללה, על כל מילה
אני מתבטא בדרך מצוינת, ולא כמוכם נמושות
כי כשאתם רוצים להתבטא, אתם נותנים למישהו מכות
נותנים לאנשים להרגיש כל כך נמוכים
כשבעצם כולכם ביחד, יוצאים המקקים
אתם ביחד, זה עוזר לכם לתפוס על כולם תחת
כי אחד על אחד, פתאום מגמגמים, ונכנסים לאווירה מותחת


שוב מחפש ולא מוצא, סיבות למעשים
שוב מוצא בלי לחפש, הסברים לתירוצים
שוב מחפש וגם מוצא, עוד סיבה לנתק את הקשרים
שוב מוצא כשמחפש, חברים אמינים ואמיתיים


זה שרצתי אחריכם, לא אומר שום דבר
כי עכשיו פותח את העיניים, ומתבייש בעבר
כשהתחנפתי כשרדפתי, גם כשנדחפתי אליכם
והיום עושה חושבים, רואה, למה לי להיות איתכם?
אתם לא בליגה שלי, וזה לא ממובן שלילי
חבורה של... ועכשיו נראה דבילי
כשאני יושב ומחשב, סורק את העבר
רואה איך אגו מזויף באדמה אותי קבר
כי בהכללה אתם סבבה, ויחיד אתה עלוב
וטעיתי, כן טעיתי, וטעיתי שוב ושוב
ובכל זאת, כל אחד דפוק, כן! ד' פ' ו' ק'!
איך בנאדם יכול להיות כ"כ צבוע ועדיין להישאר שקוף?
אולי יש לי לב עשוי מאבן, אולי שלכם עשוי מטוף?
אולי אני עוקץ, אבל אכלתי רק חרא ולא צוף...