צפיתי בך, עומדת על הגבעה
ומשקיפה אל מרחבי השדות,
ורוח הקלילה ליטפה את אניצי הדשא
וקצות שיערך ליטפו את פנייך

וכמו טיפות הגשם
רציתי גם אני, ליפול מטה - על ראשך
לנשור אל תהומות הרוחק,
ושם, אולי, לפגוש בעינייך...

אדרת של רוח להיות רציתי לך
לגונן על כתפייך;
להסתיר את קלוני;
וככל שקרבתי - כך הפנית מבטך ממני,
ולא ראית את מבטי.

וכל מרחבי השדות הפרושים לרגליך
לא נתנו מנוח לגופי
ורוחות היכו בפני וטיפות גשם צרבו בבשרי
ולהבות עינייך איכלו באש את נשמתי.
וסבת על עקבייך,
והלכת עם הרוחות אל אובדנך
מעימי

ורוחי...
עוד משוטטת בעמק, צופה אל הגבעה
לראותך -
אהובתי...


6.11.2005