איל רוטשילד / מילות אהבה |
מהדהדות בחדרי לבי,
מרתיחות את דמי
בין מוח ולב,
מציתות את שלהבת חיי
ולחיי
בסערת נשמתי נסחפות הן,
נאחזות במעלה גרוני,
מטפסות ויורדות כנחלים בארובות עיני.
מחלחלות בנקבוביות עורי,
נצררות בתוככי חדרי.
מונחות למשמרת לבי
ודמעותי
המלים הללו קודש הן,
לא יעלו עוד על דל שפתי.
אין לי רשות להשתמש בהן,
רק להרקידן על לוח לבי
ודי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|