[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חמי גולדין
/
ברית שכזו

מערכה ראשונה
על הבמה אווירת חג, שולחנות ערוכים. בשולחן אחד ישובות שלוש
נשים. במרכז הבמה מוצב כסא רם -  כסא לאליהו. הכל לבושים
בהידור. מלכה ואלימלך נכנסים ומשוחחים בצד הבמה. אלימלך לבוש
מלבוש שעבר לו הידור והווה עליו סחבה. מלכה לבושה בפאר שאינו
הולם אותה, ומלבושה גם אם רב הוא הרי שהוא מרופט. עגלת תינוק
בקרבת מקום ומאחוריה שוחלן עמוס מיני משקאות.
תמונה א' - אלימלך ומלכה
מלכה: כבור שחת שאין טיפת בינה נותרת בו למחיה.
שכל ליבו שכר ושררה ושכר אין בו. כן בעלי בין בעלים, לא בעל
הבית ולא בעל המידה, איננו בעל זכות ואיננו בעל קומה. מראשותיו
מסולסלי כסילות  וחזותו גילופין. ישימוהו ללעג כל דיכפין. פוחז
ולץ הוא, כל כולו דובר כחל ושרק. הטיפה המרה ערבה לחיכו וחלקו
השוד והשבר. השימוהו בביברין, והריהו כאחת החיות, טרוף טרף על
ידי שכרותו שלו. על כל קבין של הבל קיבל הליצן מנת כפל כפליים,
מן הפח אל הפחת היין לו כנחושתיים. חפצתי בבעל, במושל וזכיתי
לבא בברית - ברית מוהל.
אלימלך: [המוהל נעמד לצידה נע ונד]: יקירה הזאת את?
מלכה: הזהר והשמר לך בן נעות המוהלות, נופת צופים צוננת - הן
הוקרתיך כגיבנת. על כל אשר ידעתי תחת זרועך, העוני והדוחק,
תנני הערב לשבוע מעט מן הנחת בין הבריות.
אלימלך: יש אשר יכנום בריות, אינני רואה  סביבי אלא עדת
בהמות.
מלכה: [מוציאה כרסה] : ישימני ריבונו אף פרה ולא בת לוויה של
הטיפה המרה.
אלימלך:הסי. מרה היא מנת חלקי ועל כך דיינו, וטיפה מכה וכה
אינה מספקת. היש בנמצא מן השכר שכר הזה?
מלכה: יש שכר דינו ואין שכר דינו ואף גיהנום דינו. יקחך השד
עוד בימינו...
אלימלך: הבל... אה...
מלכה: דיינו!
אלימלך: לא יאה לך המקטרגת, פוצה פה, נותנת בי דופי  ומרבה
גנות. יעידו כל באי עולם הזה כי אין פסול במעט יין ויעידו כל
באי העולם הבא, כי גם המלאכים בהסבם לשולחן אבינו אברהם לא
חסכו מגרונם דבר משקה. הנני פיקח [מועד] ללא צל של ספק
[מגהק].
מלכה: ספק אחד בליבי והינו מדוע אתה  בעלי.
אלימלך: וכי לא אהבתיך די?
מלכה: אהבת גם אהבת...
אלימלך: וכי לא הערצתיך והוקרתיך?
מלכה: הערצת גם רוצצת.
אלימלך: וכי לא רק לך פיללתי בכל לב?
מלכה: פיללת, הושפלת, נותרת רעב.
אלימלך: [מגמגם] וכי אין אני בעל למופת.
מלכה: אללי - דומה אשת אביון לאשת המת.
אלימלך: תצלנה אוזני, אינני מוכן לשמוע עוד הלצותיך בת- לצון,
השבח לאל ריבון שנתן לי לזיווג אישה גבוהת לב ורחבת קומה. ברש
גוערת לאמיד עוזרת.
מלכה:חמתי בוערת.
אלימלך: שבשעותי הקשות והמרות בימים של עוני ומחסור, עמדה
לצידי כאוהבת עיקשת.
מלכה: ככלבה מרוששת...
אלימלך: שנתנה לי חום בימי צינה.
מלכה: שכל חפצה גט מבעלה.
אלימלך: על שהיא חלק מבשרי [מדגיש] מביתי, מכספי, ממוני,
רכושי, מלבושי, כתובתי, צוואתי ונפשי. על כן שפתותיה תועבה
ישוחו, חשבוה אישה והרי לפניכם שטן.
מלכה: חדל שיכור כל כולך מסריח מן היין, אם לא תוכל להפסיק
לשתות הפסק דיבורך אחת ושתיים.
אלימלך: הטיפה והדלפון, תנם ביחד והרי לך זוג משמיים. היא
צלולה ומרה כלענה והוא כל חפצו חומה. עלוב ומסכן הדלפון והינה
לו כתר יגון. הדר לה בהבל ריח וצבעה ענוג לכל עין. בשעה שביתך
גוב לביה, הריה עטרת נחמה. בשעה שרועץ עליך מפתנך, מביטה בך
תמה זכה כרענן שבתפוח, הינך כלה ואני דודך.
מלכה: מה אתה שח? נטרפה דעתך.
אלימלך: ויקום עליך ליל, וילבישך כסות תרדמת, מחשכיו עליך
יעטה.
הנה אתה הולך שחוח וסומא בינות הצללים.
מלכה:[צווחת] נו?
אלימלך:זעקת האישה חדורה באוזנך כצעקה מרה, עיניה הרושפות
כמאכלת אש זוהרת. אינך אלא צל מהלך על מרצפות מחוספסות, כשרף
אשר ביתו סגר עליו מלתעותיו. נביא אתה במעי חייך שלך. קולך
ידום, רק הלבנה ממעל תלטף קודקודך.
מלכה: ראו מכרכר בעלי ודץ סביב המשקה.
אלימלך: נאווה טיפת המשקה כיפה בבנות החלד, עידית חלקותיי, עד
חצי המלכות ואתנה לך.
מלכה: תנה כל מלכות שתחפוץ, אל נא תשכח שחציו השני של מלכותך
שלי הוא.
אלימלך: שאי טיפתי עינך וראי, חזיונות מני אז, עת חיכי טעמך
לראשונה ודרור נתן...
מלכה: דרור לי לא נתן.
אלימלך: לשיעולי הרם.
מלכה: אכן פיוט מושלם, פיך מפיק מרגליות.
אלימלך : עת הפחת בגופי הנפש הנשכחת.
מלכה: עת הורדת אותנו, מן המכובד שבפחים אל הפחת.
אלימלך: מעקב צרותי בקושי ומחסור, הנה לי טיפתי למזור. כלילת
יופי ותפארת, מאהבת משכרת.
מלכה: בהמה, מפריס פרסה, אין באישי מין הבושה. חשבוהו מוהל
והנה מקדה. בנעורי רציתי בן מלך לדעת ימים ובנים רבים, תחת זאת
זכיתי במין יתוש, אשר מראה לו כשל טיפש ומוחו בר גילופין, מים
מרים השקני תחת החופה.  הזהו בעל או חבית שכר? הבט בי קל דעת ,
הנח למשוררים להשתטות במילים. הבטח לי אבי צרותי, הבטח אף השבע
בשם עליון, כי לא תשימני ללעג. הינך מוהל, דבר מצווה, השמר
ממעל בעל השמחה.
אלימלך: אינני [מועד] שומע ציפצופך בת כלאיים, אב שד ואם
תרעומת. בעל מקצוע מכובד הנני ונקי כפיים.
מלכה: רוצה אני את מילתך.
אלימלך: כולם רוצים את מילתי.
מלכה: קצתי במוהלי הקלוקל.
אלימלך: הקלוקל הינו בעלך והינך עזרי מנגד.
מלכה: עזרך מנגד למלחמה! אם זו הפעם ככל פעם תשימני לבושה
וכלימה חי שמיים, אערוף במערוך ראשך!
אלימלך: נחבאת אל הכלים. אכן צדקת מצאתי מכל בנות ישראל ועתה
היכן הייתי?
מלכה: שיר הלל לטיפה המרה, המאהבת, תפוח רענן. אתה דודה והיא
לדידך. בעלי היקר זו אינה מהתלה או מחזה לצון, במיני מינים של
שכנועים הבאתיך הלום. מלאכה זו אשר אינה דורשת מאומה מלבד
אבחה, היש בך העוז והכוח לעמוד בזו המטלה?
אלימלך: לעגי, העליביני, בזיני, שטמני, אך אל נא ידוף ממוחך כי
אני הוא המוהל. חצוב עסקי מימי אברהם.
מלכה: ועושה אתה כל שצווה?
אלימלך: ללא סייג כפי שציוונו עשה אל עליון.
מלכה: ואיזה עשה נתן עליו לשרה?
אלימלך: איזה?
מלכה: לשמוע בקולה! היו עסוקים אתם הגברים במיני פיוט והלל,
דברו גבוהה גבוהה. גם אם כל מוצא פיכם עתק, את כל שפרי אמרותיך
אחליפה במרק. את מבחר ניבך אחליפה בשקדים ואת מראה פניך יקחו
השדים! שמע מוצא פי ונהג כבן תרבות - הנני דלפונה אך דלפונה
רבת חשיבות דע זאת, על דברתי, רע ומר יהיה גורלך אם תשפילני.
אלימלך: וכי לא הושפלתי די בבואי עמך?
מלכה: השאול אותך יקח.
אלימלך: מה יכול כבר כאן להתרחש, כבר שנים עיסוקי במלאכה,
זכרים רבים באו במשכן אוהליו. [מביט מעלה]
מלכה: ריבון יקר, אכן רבו מעשיך. [לבעלה] על כל מעלליך בעלי
הפוחז, תמו זכויותינו, עתה נשלם על כל מעשה ידינו.
אלימלך: אז נשלם.
מלכה: במה [מביטה מעלה] בפרים שפתינו?
אלימלך: אם אין פרים אז יש פרות- אמכרך על הנקלה, נרוויח עוד
כמה מטבעות.
מלכה: אילולי היינו בין הבריות, לא היית פוצה פה. המן, חכה
בואך הביתה.
אלימלך:הנה לבית האסורים קראה בית כמו לעדן כוס התרעלה. מקום
זה, אשר נגזר עלי לשארית חיי.
מלכה: והיכן ביתך בבית המרזח?
אלימלך: שם יודעים להכניס אורח- סוף דבר הכל הבל הבלים ומוצא
האדם אין, אלא אם ירום ליבו בכוסית [רואה את התינוק ושולחן
משקה מאחוריו] או שתיים. [וצועד לעברו]







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נושך כריות!



פרובוקטורית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/2/06 0:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חמי גולדין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה