[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בואך אוליה
/
לשרוד

שרדתי עד כה

נער הייתי
וגם גדלתי
את המוות
מספר פעמים
מול עיני ראיתי
ובו לא פגעתי
ברח ממני

לעתים התקרב
ואנוכי לא מתרברב
כחוט השערה
אך בי לא נגע

יד נעלמה
עלי שמרה

התחיל מבראשית
כאשר ילד הייתי
את המוות בחרתי
קשה היה לי

משמעת ברזל
ממני דרש
ולי לא היה דרש
בקושי דרגש

כאשר אבא כעס
הוציא חגורה
ובי בה הכה

אמא ספגה כפיים
עלי ריחמה
אך לא הייתה לה מילה

רציתי ללכת למשטרה
אך ממנה פחדתי
תיפול עלי עוד צרה

ולא הייתה עלי
יד משגיחה
מפני אבא
לפעמים רע
ניצול שואה
שריד יחידי
ממשפחה ענפה
לא דנתי אותו
לכף חובה

בניתי מנגנון
הגנה עצמית
נתק ברגשות
אשר בהמשך חיי
לא היה לי
על זה שליטה

כילד בן חמש
נשכבתי על הכביש
אם הפנים לאספלט
עיניים על המרפק
שאתרסק

תעבור מכונית
ותיקח אותי
לעולם שכולו טוב

אך נהג
מרחוק אותי ראה
לפני עצר
של מי הילד הזה?
שאל את ילדי השכונה

הרבה זמן
לא היה בידו
רצה להגיע ליעדו
אותי גרר למדרכה
והמשיך אל המדוכה

עכשיו כבר לי הוטב
זכיתי לתשומת לב
קצת אהדה
מאיש זר
אשר אותי
לחוף מבטחים גרר
ללא גרר

וכעת נעבור
אל תסריט שני
שבו ניצלתי
בזכות יד חנה
זיכרונה לברכה
אשר ממחלת הסרטן
נפטרה
ואחיה ישי
במלחמת יום כיפור
בעיר סואץ
נפל חלל
והוא זאת
מאוד לא רצה

ממני הייתה
יותר גדולה
שיחקנו תופסת
ואני רץ
אל הכביש
איזה עסק ביש
מכונית אז חלפה
אך בי לא פגעה
כי חנה
אותי בחוזקה תפסה
לו ידה לא הייתה
לבטח הייתי מתנגש ברכב החולף  
מכופף את פחה

וכך עברו חלפו ימים
ולבה"ס היסודי הלכתי
וכביש שדרות דוד המלך
היה בדרכי
בכתה ב'
לבדי אותו חציתי
עשיתי אומדן
אוטובוס קו 19
עדיין רחוק ממני

לבטח הצליח
לחצות את הכביש
בריצה מהירה
בכל כוחי
אל המדרכה ממולי
כך לעצמי
מלמלתי

רצתי
נהג האוטובוס
לא האט את נסיעתו
דהר לעברי
במלוא הדרו
את חולצתי
מאחור שפשף
חלקיק שנייה
ביני
לבין עולם הבא

הנהג המשיך בדהרה
אפילו אותי לא ראה
כחגב בעיניו נחשבתי
לא בראש מעייניו

וכך התקדמתי
אל הלא נודע
עברה חלפה
עוד שנה
גדלתי קמעה
כעת אנוכי
בבה"ס תיכון
הולך אל הים
לאחר יום צום

למים עמוקים נכנסתי
ולשחות
לא כל כך ידעתי
כוחותיי אזלו
ומידי פעם שקיעה
אל החוף
לחזור רק ניסיתי
מים מלוחים בלעתי
קול כבר לא היה לי
לקרוא לעזרה לא יכולתי
באומדן כוחותיי טעיתי

לטבוע
זה לא נעים
שני נערים
אותי ראו
משני צדדי בי אחזו
אל המציל סימנו
והוא בחסקה
אלי הגיע
עלי כעס - רגז - צעק
אם אתה לא יודע לשחות
למה לך ללכת רחוק?

ופעם ראשונה
להסעה בחסקה זכיתי
ללא תשלום

אל תחנת עזרה ראשונה
אותי לקחו
ושם הושכבתי
האחות לי אמרה:
הייתה ילד רע
מים מלוחים בלעת
בבית
תשכב עם חום
יומיים שלושה
וזה יעבור לך

ואמנם
ככה זה היה
לאמי
לא סיפרתי מאומה
מאשר לי קרה

כיצד
תפסה אותי המחלה

וכעת אני כבר גדול
משתחרר מהצבא
תופס עבודה
פועל במה בהבימה

יש משלוח לחיפה
יושב במשאית מאחור
על התכולה
רוח נעלמה לי אמרה
תרד מעט
מעל המשא
הורד קומה

שמעתי בקולה
מתחת לגשר נמוך חלפנו
לו הייתי מפספס בדקה
ראשי היה מקבל חבטה

וכך עברו חלפו ימים
הוצאתי רישיון נהיגה
תחילה במכונית
את כמעט תאונות
לא אספור

רק הזכיר מקצתם
אנוכי נהג תם
לא מיומן
איש אותי לא מלווה
שנת 78
דוהר בדרך לחיפה
בקונטסה
שוכח מעצמי
רמזור אדום לפני
בשנייה האחרונה למניעת תאונה
נפקחה תודעתי
עוצר בחריקת בלמים
ומודה לאלוקים
גם יושבי הרכב לפני
עלי מביטים
גם הם צריכים
להודות לאלוקים

פעם אחרת
עוקף מכונית
אשר גם היא החליטה  פתאום
לצאת לעקיפה
אך כעת אני כבר
נהג מיומן
בורח לשולי הנתיב הנגדי
כי כעת
אין אף רכב מולי
רושם נקודה
לזכות עצמי

אף בווספה
לומד נהיגה
המורה יושב מאחורי
ולפני
אופניים
שוברים לפתע פתאום
ימינה
חוסמים את דרכי
עוצר בחריקה
מסתובב
180 מעלות אחורה
המורה
צועק על רוכב האופניים
אך אנו ניצלנו

ופעם אחרת
ברחוב דובנוב בת"א
נסעתי
אות מבורא עולם
קיבלתי
"האט נסיעה"
אתה מתקרב לסכנה
למרות שבעין
זאת איש לא ראה
ביצעתי את הפקודה
רכב לפני מימין
ממצב חניה
ביצע יציאת פרסה
הספקתי לעצור
הנהג ביקש ממני סליחה
הבין שהוא טעה
הודה באשמה
בנס
שום דבר רע לא קרה

גם הגיעו ימים עלומים
ימי מילואים בלבנון
לא הבנתי
מה שם קורה

חזרתי מצרפת
ביקור קרובים

ישר לתגבר כוחות
אשר הם כבר עייפים
היו שם
הרבה ימים רצופים
היות ושלי הם חברים
כגיבור
נוסע טרמפים מגיבור
נקודת היעד
ארמתה

עליתי לטרמפ לבירות
יורד במרג' עיון
וממתין לבדי
בעיר עוינת
לטרמפ
רכב צבאי עבר
אותי אליו אסף

לא הבנתי
את גודל טיפשותי
שבטרמפים בלבנון
נוסע אנוכי

והנה באחד מימי המילואים
לכלא אנצר מבצע נסיעה
עולה על הסעה
רכב ספארי
אותי אסף
נוסעים בשיירה
וכמעט פגז בהם פוגע
בין 2 רכבים עבר חלף
הספארי לאחר זמן מה נעצר
כולם ממנו ירדו
לצפות אל הקרב הלכו
בין כוחותינו למחבלים
אשר במרצדס חלקם נסים
וחלקם נתפסים
בעיניים קשורות
אל בית המעצר מובלים
ואנו מודים
לאלוקים

בקלקיליה פעם נסעתי
כאשר האינתפדה רק התחילה
2 נערים מסמטה צרה הגיחו
אחד זרק אבן
על חלוני
אל השמשה האחורית משמאל
והשני עם בקבוק מולוטוב
להשחיל ניסה
אך נס פה ארע
לי לא קרה מאומה
רק הגשתי תלונה במשטרה
ולשוטרי משמר הגבול
נוספה עוד עמדת שמירה

בשנת 88
לשכם נסעתי
בתפקיד - איש מילואים
ונאלצתי לעבור ברכבי
בין פחי אשפה הפוכים
בכניסה המערבית
שם לי חיכו
וכאשר האטתי נסיעתי
20 רעולי פנים
אלי התקרבו
ספגתי אבנים
ללא משוא פנים
אחד מהם
אלי התקרב
יכולתי לדרסו
אך על הבא להרגני
ריחמתי
וכיצד יביט עלי המחוקק
לא ידעתי
עורך דין  לידי לא היה
זיג זג ביניהם ביצעתי

אותם עברתי
ולאחר כ- 30 מטר
נעצרתי
לעצמי אמרתי
יהודי פה לא עובר
אף ערבי מאחור יישאר
למצב בודד עברתי
ולחילי הסיור המתנתי

אחד הנערים
אלי התקרב
לפני חבריו התרברב
אבן בידו
ואנוכי עם נשק מולו
דרכתי את נשקי
שאלי לא יפסע
השמיט האבן מידו
ונס אל נפשו

המתנתי כ- 20 דקות
שיגיעו חיילי הסיור
ביצעתי ירי באוויר
לעורר נרדמים
יש פה מחסומים מסוכנים
כעבור זמן מה
אמרתי נואש
עלי עוד היום
למלא את תפקידי
הרי פני לממשל
וזה לא משל
בדרכי ראיתי את אנשי הסיור
לאוטובוס דן צמודים
נזק לו נגרם
באבנים נגרם
לא בגרם

הליקופטר של צה"ל
חג ממעל
והעיר שוממה
איש מקומי בה לא נראה

בממשל שאלתי תובע מקומי
בזו התקרית
מה היה מקומי ?

ולי הוא ענה
דע את מקומך
לברוח - זה תפקידך
אתה לא איש מלחמה
להלחם זה לא תפקידך בצבא
איש שירותים אתה
(תפקיד בחיל קשר)
ככה צה"ל נראה

כעסתי על התשובה
לעניות דעתי
בשנת 48
זו לא הייתה התשובה
צריך לעשות פה בדק בית
ללא היועץ המשפטי לממשלה
ואז נישרד
על פני האדמה
ומפגועים לא נדמע

פעם אחת
אף הייתה לי תאונה
רכב צד אותי צד
נכנס באדום
בי פגע
רכבי עף לרכב שמשמאלי
מעוצמת המכה
הסתובב על צירו
360 מעלות
ואל התהום המשיך דרכו
לחצתי על הברקס
אך הוא כבר לא תיפקד
עברתי לבלם יד
ונעצרתי על הסף

אך פני
ממאורעות הימים
לא כתמול שלשום
אני מאמין
שנפשי מעט נפגעה
ביסודי
עד כתה ה'
הייתי מרחף
לא הצלחתי להתרכז בלימודי
החלפתי בה"ס
לבנים ובנות
ומאז היה לי טוב
עברתי להיות
תלמיד מהשורה הראשונה
הבנתי הכל
כהרף עין
עד אשר
הגעתי לצבא
ותחילו להמטיר
עלי פקודה
בראשי חלה נסיגה
המחשבה לי ברחה
נאטם ראשי
מהחומר הנלמד
לא קולט מאומה
ובלבבי מהומה

מוחי לפאניקה נכנס
מכל דבר קל
בכח
העבירו אותי קורסים בצבא
נכשל לי לא נתנו
האמינו בי
ואנוכי שיחקתי
כאילו רוצה אני להיכשל
כי לא ידעתי להתמודד
מול מצב חדש זה

לא סיפרתי על הקשיים
הסתרתי אותם מאחרים
אך כאשר
יצאתי לאזרחות
ומצבי לא השתפר
הלכתי לייעוץ פסיכולוגי
והם לא הצליחו לעזור
ניסיתי בהמשך חיי
אלבום
מח' 1
מדיטציה טרסימנטלית
ומאום לא עזר
אמנם התחתנתי בהיסוס
אך לא עליתי על הסוס
אט אט ניגמר לי כח סוס
לא האמנתי ביכולתי
להקים משפחה
ללא ראש חושב
אשר בי מתחשב
זו תחושה קשה

כמו רובוט הרגשתי
וזו העבודה
אשר אליה ניגשתי
אומנם שם התקדמתי
עד אשר
מכתב פיטורים קיבלתי
בשל הפיצויים חשבתי
כעת אוכל להשקיע בעצמי
לשקם את ראשי

אך הכסף ירד לטמיון
ולא מצאתי לעצמי כל פתרון

מרגיש את עצמי
רק חצי בן אדם
חי מחודש לחודש
מידי פעם מבקש עזרה מההורים
ומעט מהגיסים
אשר אותה מקבל במשורה
וכך מחיי מוחק שורה
ועוד שורה

רוצה אנוכי
לשתף אתכם במבחן
אשר ערכתי לעצמי בצבא
כאשר לא קלטתי מאומה
הלכתי לשבת
לישיבה של חוזרים בתשובה
"אור שמח"
שם בדקתי
איך מצב הקליטה
הפלא ופלא
הכל שם נקלט נפלא
ונכנסתי למצוקה
מבחינה ציונית
          חינוכית
עלי לתרום למדינה
לעשות צבא
ולא לברוח
אל כתלי הישיבה
שם להסתגר
ולפרוח רוחנית
אך מבחינה נפשית
מסגרת הצבא
לי לא מתאימה
לא קולט שם מאומה
כמו רובוט ניצב
הולך לפי צו בקב צב
מבצע פקודה
ללא יכולת חשיבה

חצי שנה לומד בקורס
ואני מזה כבר הרוס
ראשי נאטם
אך אני לא מטומטם
הכל נכנס באוזן ימין
ומיד יוצא
באוזן שמאל

אף אחד
לא יכול לי לעזור
אפילו פעם אחת
הלכתי לרופא צבאי
אולי אותי ירפא
והוא חשב
שאני עובד עליו
תיקח סוכרייה
וזה יעבור לך
ככה לי אמר
ללא בושה

ואותי מהחדר נפנף
נותרתי במצוקה
וכאשר הרופא התחלף
ניסיתי שנית את מזלי
הפעם אותי מעט הבין
היפנה אותי לקב"ן
אשר פתק לי נתנה
אל המפקד
שיתייחסו אלי יפה
לא לתת לי עונשים
זה לא מיטיב עימי

קראתי את הכתוב
וחשתי שזה "זה לא זה"
שמרתי את הפתק אצלי
עד יום מותי

בעזרת אינטואיציה
הצלחתי להתמודד
אפילו לעשות שנה קבע
לשרת 4 שנים בסיני
במקום בודד
ללא תנאים
ללא נים

אשר רגל אישה
כמעט שם לא דרכה
אך נתק במחשבה
אי יכולת לזכור
כל העת אותי ליווה

אולי משהוא קרה?
הרי הרפואה התקדמה
ומי לי ימצא מזור
ולי יעזור?

טיפולים עולים כספים
אשר חסרונם
ללחץ מכניסים
הרי לכם מעגל קסמים
ואין לי כל עניין בסמים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה שיותר כחול
יותר עמוק!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/2/06 0:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בואך אוליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה