|
אני דוהה עם הגשמים
ברקים מאירים לרגע צלליתי
ובה בעת מוחקים אותי
רעמיהם
אני סוערת עם הגלים
קצפם מכסה אותי שוב ושוב
והבטחתו להשאירני כך
מתפוגגת אט
אלמלא נשימותיי יוצרות אדים
הייתי מדמה בנפשי שכבר אינני
והמילים
הם נכתבות דרכי
מעצמן. |
|
|
זה לא שאתה
גונב, זה רק
ההרגשה שלך, אתה
פשוט שוכח...,
וזה לא ממש אתה
זה אלצהיימר
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי של
אנתרופולג
קליני
בפרשנות רפואית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.