|
יש דברים שאיני חייבת לאיש
רק לעצמי
מעבר לזיכרונות
מרירות בפי
מקומות חשוכים
מוארים בתוכי
אני שוקעת כמו הייתי עלה
בין פלגי הימים
צפה עד שתש כוחי
בדרכי חולפת
צופה במקומות
לעיתים מותירה חותמי
ובסוף הימים יישאר בי
רק שלד
ויהיה זה סיום המסילות
אספו נא שברי ימיי
מבין התחנות
וזכרו מה הייתי בחיי. |
|
|
כנראה שאני לא
אהיה מחבר
סלוגנים מוצלח.
עובדה:
שלחתי איזה עשרה
סלוגנים, ואת אף
אחד מהם עדיין
לא ראיתי!
כנראה שאני צריך
לחזור לכתוב
שירים
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: גם
כנראה שהם לא
היו טובים
מספיק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.