אני הולכת אל תוך היער
מוקפת חמימות
רחש לחישות העצים סביבי
מתחככים זה בזה
נצנוצי האור על שלוליות
מחזירים אליי מבט
אולי אלוהים באמת נמצא
בפרטים הקטנים

קרן אור מלטפת ברכות את לחיי
אני מצטנפת אל תוכי
מישירה מבט
אל ערסלי הלבן הניבטים אליי
קרני האור מצטרפות יחד
מבין צמרות העצים
לשמיכת רוך שעוטפת אותי

ריח הגשמים הופך לזיכרון האדמה
ספוגה היא בזיכרו
מביעה את צערה
בדמעות רכות
אילו רק יכולתי גם אני
להיזכר כך
בין ערסלי הטוהר והתום
וריחי יהדהד כך באוויר.