|
אני הולכת אל תוך היער
מוקפת חמימות
רחש לחישות העצים סביבי
מתחככים זה בזה
נצנוצי האור על שלוליות
מחזירים אליי מבט
אולי אלוהים באמת נמצא
בפרטים הקטנים
קרן אור מלטפת ברכות את לחיי
אני מצטנפת אל תוכי
מישירה מבט
אל ערסלי הלבן הניבטים אליי
קרני האור מצטרפות יחד
מבין צמרות העצים
לשמיכת רוך שעוטפת אותי
ריח הגשמים הופך לזיכרון האדמה
ספוגה היא בזיכרו
מביעה את צערה
בדמעות רכות
אילו רק יכולתי גם אני
להיזכר כך
בין ערסלי הטוהר והתום
וריחי יהדהד כך באוויר. |
|
|
אני רק רוצה
למסור לכל הבנות
שמקשיבות לי
עכשיו, שיופי
בכלל לא משנה.
זה אולי פותח
דלתות, אבל מה
שמשנה באמת
כשמכירים בנאדם,
זו המלכאליות
שלו.
תודה.
מה לא? רגע, אז
מה כתוב פה? אה.
המנטאליות שלו.
תודה.
דוגמנית במסר
פדגוגי משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.