|
לא היה לה מה לכתוב
אז היא השאירה דף קר
ועט מלא.
אמרו לה, תכתבי
אבל כשפקחה עיניים
כל המחשבות נעלמו.
היא יכלה לחשוב על
ארצות רחוקות
ואהבות שקרובות
אבל הכל התפוגג
כשרק רצתה לכתוב.
הדף הריק חיכה לה
מונח על השולחן
והיא רק הביטה בו
חייכה
ועצמה שוב עיניים.
היא השאירה
דף קר
עט מלא
וחלומות.
ילדה עם דמיון
ילדה של חלום
שכמו לא שייכת
או אולי באמת. |
|
|
אני תמיד אוהבת
להכנס לדף
האחורי ולקרוא
בדיחות על השואה
ולספר אח"כ
לחברים שלי.
למשל, "איזה
אוכל היו אוכלים
בשואה?
שניצולים!"
או "מה זה ילד
בשואה? ילדון.
מה זה סבא
בשואה? סבון!"
ובעוד הם
מתגלגלים מצחוק
על הרצפה אני
לוקחת את כל
הקרדיט לעצמי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.