|
אני משחילה את מילותיי
בין האצבעות
ומנגבת מספר דמעות
שבצבצו מתוך הרגש
ויש בי צורך
להוציא.
לעיתים הלחץ מתגבר
בשיפולי הבטן התחתונה
ולעיתים
זהו הגוש בגרון -
- או הסלע שנח לו על הלב
ולא עושה סימנים כאילו
הוא הולך.
ופרץ של רגש
או סתם מתוך שעמום
המילים יוצאות
זורמות
פורצות
ומסתדרות לפי שורות - וישנה חוקיות
לעיתים היא נסתרת
אפילו בעיניי של עצמי.
אך המילים שנחרטות על הדף
מתוות את זהותן גם בתוך
ומשאירות את חותמן
במימד שהוא
קצת מעבר לזמן.
לחץ גוש וסלע - שלושתם
משאירים לעד צלקת -
- כזאת שנעים להיזכר
ולו רק מן הסיבה
שהאמת לאמיתה
מעצמה תאמר. |
|
|
ייפי קאי יה,
מזיין אימא!
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.