שלווה מתוקה חיכיתי זמן כה רב
לו רק בחרת שלא להשאר מאחור
תמימות שחוקה עם רצונות של אז
השביל מטושטש מדי בכדי לחזור
אמונה אבודה תתגלה מחדש
אם רק אבחר להסתנוור
החלטות נכונות עם סיום שגוי
מלאכים נשכחים עם מבט קודר

פרנויה מתוסכלת מלווה בהיסוס מותש
אם רק ידעת להבדיל בין רע לבין טוב
אי שפיות מוכרת תוכל לתרץ
הרגלים רעים שנשארים קרוב
רסיסים שבורים מנסים להשלים
אך המציאות לא מותירה שום ברירה
לנשמה מיוסרת הנשארת תלויה
מתאדה באוויר נטולת גאווה

אז מי אני שאמצא את ההבדל
ואסמן את הקו?
החלטות לעולם לא יראו את מחר
אם הרגע חי את עכשיו.