מר תנין / לילה למוסד הסגור |
עם נפשך בכיס לבדך
בלילות נובמבר הבודדים
מחפש אתה מים חיים
הבט בהמון, הבטח לעצמך שלעולם
לא תהיה כמוהו. (1987)
--------
מיטלטלי שמיים נוהגים
לבהות בי כאוות נפשם
ואילו אני תוהה לעצמי
מודע איני יכול להתבונן כך
ומה הייתי עושה עם פרספקטיבה שכזו.
כשעולה אני למעלה חושב (הלילה הזה הוא אינו יותר מנוף לטירוף
שלי) הצליפי בי כאילו אין מחר.(השמיים הם אינם מנת חלקי אלא
מחלת נפשי)
כאילו אין כוכבים מביטים בשמיים
אני עשב שוטה הצליפי בי
חיתכי עד אשר אמצא נפשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|