מקיץ מחלום,
דמותך שוב מתגלה לי
מקיץ פתאום,
מזיע וקצת רע לי

שוב מביט לצד
לוודא שאת לא לידי
הכל כה מוכר
רק הגוף שמתחלף באופן תמידי

מתעורר עם שחר
קפה מהביל
עיניים טרוטות מלילה
ששוב אינו מועיל

חוזר שוב לחפש
מבלה לילות שלמים
אותה הרוטינה
רק תנועות ללא מילים

חוזר שוב להרגיש
את הגוף החם
כל כך רוצה יותר
אבל בינתיים, כמו כולם

עד שתבואי,
כבר אהיה רגיל
נתפשט ללא מילים
והמופע יתחיל

נרקוד אט אט
גוף אל גוף רוגע
מתרחקים ומתקרבים
נוגע לא נוגע

ולבסוף תישארי
שלא כמו בעבר
אתעורר מדי בוקר
ליד פרצוף מוכר!