[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוריה בר מאיר
/
משיעור תאטרון

מיטב הקטעים ממגמת ומחוג התאטרון שלי, כל הקטעים הוצגו
בהשתתפותי:
לתשומת לבכם! מה שאתם קוראים זה אחרי כמה תיקונים וזה לא מדויק
כמו שזה הוצג.

וועד בית (שימו לב, הקטעים המודגשים אומרים שהדברים צריכים
להיעשות בו זמנית):
דמויות:
מנהלת וועד הבית
סבתא
נכדה א'
נכדה ב'
אמריקאית
חננה
תימני
ראפר
חבר
חברה
תפאורה:
כסאות מסודרים בחצי גורן, כשהחננה יושב בקצה, המנהלת באמצע,
לידה נכדה א', לידה הסבתא ולידה נכדה ב', כשמהצד השני של
המנהלת יושבת האמריקאית, החבר והחברה צריכים לשבת אחד ליד
השני, כל השאר לא חשוב.

מסך עולה:
כל הדמויות רבות ומפטפטות.
מנהלת: שקט!
כולם: (שותקים)
מנהלת: כפי שאתם יודעים התכנסנו כאן היום כדי להחליט האם
להשקיע את תקציב הבניין בתיקון הביוב כדי שהדירה לא תסריח כל
כך או בשיפור הגינה שלנו כדי שיהיה לנו מקום לעשות פיקניקים.
סבתא: מה?! אני לא שומעת! אני צריכה קצת להתקרב.
מנהלת: בואי, תתקרבי.
סבתא: (מתקרבת)
אמריקאית: תראי, אני לובשת לי חלוק שמיובא ישר מארצות הברית,
ופתאום אני רואה גוש חרא צף על הרצפה, אני לא מוכנה ככה!
נכדה א': גוש חרא עאלק, אולי ראית את ההשתקפות שלך.
חננה: במטוטא הייתי רוצה לבקש ממך שתגידי צואה ולא חרא.

סבתא: מה זה גם כן גוש חרא? אני רוצה גינה, להריח את הפרחים
לפני שאני מתה.
אמריקאית: אז אני ממליצה לך למות בחוץ, כי בפנים את תריחי ריח
של זבל!
נכדה ב': הלו! הלו! הלו! תני כבוד לסבתא!
נכדה א' ונכדה ב': כבוד לסבתא.
אמריקאית: בסדר, אני אתן ריספקט לסבתא.
נכדה א': חוץ מזה אנחנו חושבות שצריך לעשות גינה, הרי לאן
נזמין את גלעד, ואת עומר, ועידן...
תימני: כן, כן, אנחנו לא רוצים לשמוע. אני חושב שצריך גינה כדי
שאני אוכל לגדל פה גת.
חננה: במטוטא הייתי רוצה לבקש...
ראפר: אני לא רוצה תותה!
נכדה א': (לנכדה ב') מה זה מטוטא?
נכדה ב': (לנכדה א') בטח הדור הרביעי של פלאפון.
חננה: במטוטא הייתי רוצה לבקש במקום אחד מהדברים האלו להתקין
מעלית, קודם כל יש פה כמה אנשים מבוגרים שמאוד צריכים את
המעלית כי כבר קשה להם במדרגות.
סבתא: נכון, קשה לי.
חננה: וגם זה יכול לעזור לי להגיע הביתה אחרי שמחטיפים לי מכות
עד זוב דם.
מנהלת: איך זה קשור?
חננה: לא יודע, ניסיתי.
נכדה ב': איזה טמבל.
חננה: מי אמר את זה? אני פשוט איבדתי את המשקפיים (מביט לכל
עבר)
ראפר: אני בעד גינה שאני יכול לשיר בה! יו! יו!
חבר: (שם יד על הרגל של החברה) אני חושב שגינה זה רעיון יפה.
חברה: אה? ככה?! אז אני דווקא רוצה ביוב!
אמריקאית: בדיוק!
חננה: במטוטא שכל אחד ידבר בתורו!

כולם: (מתחילים לריב)
סבתא: הלו! הלו!
כולם: (מפסיקים לריב)
סבתא: למה לריב? בואו אליי כולם אני אעשה לכם קוסקוס!
כולם חוץ מהסבתא: יאללה בואו!
כולם חוץ מהחננה: (יוצאים החוצה דרך צד אחד של הבמה)
חננה: אה, חברים, מישהו במטוטא יכול לעזור לי? אני איבדתי את
המשקפיים! (יוצא דרך צד שני, או במקרה שניתן לשים מזרונים בין
הבמה לשורה הראשונה שייפול מהבמה.)
מסך.



כיפה אדומה:
דמויות:
מספר
כיפה אדומה
זאב
אמא
סבתא
צייד
תפאורה:
עצים

סצינה א':
מספר: (נכנס לבמה) שלום לכם צופים וצופות, היום אני אספר לכם
סיפור. לפני הרבה מאוד שנים הייתה ילדה מעצבנת בשם כיפה אדומה,
בואי כיפה'לה, תיכנסי.
כיפה אדומה: (נכנסת לבמה) היי! מה שלומכם!
מספר: שקיבלה את החינוך שלה מהאמא שלה שגם הייתה מעצבנת, בואי,
כנסי אמא.
אמא: (נכנסת לבמה)
מספר: יום אחד סבתא של כיפה אדומה, שהייתה האמא של האמא, חלתה
מאוד, איזו צרבת בטח...
כיפה אדומה: הלו! מה אתה חורש?! אולי תיתן לנו גם להתחיל?!
מספר: (בעצבים) בסדר! (יוצא מהבמה)
אמא: כיפה'לה, תיקחי את העוגיות, ואת החלבה, ואת הצימוקים
בדבש, ואת הכוסברה, ואת הטחינה, ואת הפיתות..
כיפה אדומה: אמא! די לחפור!
אמא: בסדר, אז תיקחי את כל זה לסבתא שלך, ותזכרי, אל תסטי
מהשביל ביער, אל תדברי עם זרים, ודיר בלקום שאני מגלה שחרטת
"כיפה'לה לנצח" על העצים ביער!
כיפה אדומה: בסדר (מתחילה לדלג לה במעגלים)
אמא: (יוצאת מהבמה)
מספר: (נכנס לבמה) וככה כיפה'לה דילגה לה ביער בשמחה ובששון,
אבל היא לא ידעה שמישהו אורב לה (יוצא מהבמה).
כיפה אדומה: (חורטת על אחד העצים "כיפה'לה לנצח")
זאב: (קופץ מאחורי העץ שעליו היא חורטת) בו!
כיפה אדומה: היי! מה אתה מבהיל אותי ככה פתאום! אתה ממש חוצפן
אתה יודע?
זאב: (לעצמו) יופי, מכל האנשים שבעולם דווקא על פקאצה נפלתי...
(בקול) מצטער, לא רציתי להבהיל אותך, חשבתי שאת הטמבל הזה
ששיחקתי איתו במחבואים. לאן את הולכת עם הסל הזה שמלא בעוגיות,
חלבה, צימוקים בדבש, כוסברה, טחינה ופיתות?
כיפה אדומה: אתה לא צריך להציג את עצמך קודם?
זאב: נכון, קוראים לי זאביק. עכשיו לאן הולכת עם הסל?
כיפה אדומה: אני הולכת לסבתא שלי, היא חולה!
זאב: באמת? במה?
כיפה אדומה: בטח צרבת או משהו...
מספר: (רק הראש מציץ) חברים, יש לנו פה סיפור לספר, אז תתקדמו
בבקשה! (מוציא את הראש)
זאב: ואיפה הבית של סבתא שלך?
כיפה אדומה: הוא שם. (מצביע לאחת מקצוות הבמה)
זאב: תראי, אולי תקטפי פרחים לסבתא שלך?
כיפה אדומה: רעיון מעולה!
זאב: (יוצא מצד אחד של הבמה בריצה)
כיפה אדומה: (יוצאת מהצד השני)

סצינה ב' (צריך להיות על הבמה כיסא):
מספר: (נכנס לבמה) וככה זאביק רץ לו לבית של סבתא, שישבה בבית
וסרגה, בואי, כנסי סבתא!
סבתא: (נכנסת לבמה ומתיישבת על הכיסא)
מספר: והיא ישבה לה ככה בבית בלי לדעת שזאביק בא לבקר. (יוצא
מהבמה)
זאב: (נכנס לבמה) שלום לך סבתא.
סבתא: (מקרטעת במהירות אל מחוץ לבמה)
זאב: (רודף אחריה אל מחוץ לבמה)
מספר: (נכנס לבמה) וככה זאביק בלע את סבתא, ועכשיו הוא יושב
(הזאב נכנס לבמה ויושב על הכיסא בבגדים של הסבתא) ומחכה לכיפה
אדומה. (יוצא מהבמה)
כיפה אדומה: (נכנסת לבמה) היי סבתא!
זאב: היי חמודה.
כיפה אדומה: למה יש לך כל הרבה שיער סבתא?
זאב: לא הייתי הרבה זמן אצל הקוסמטיקאית שלי.
כיפה אדומה: ולמה יש לך עיניים גדולות סבתא?
זאב: זה מעייפות.
כיפה אדומה: ולמה יש לך שיניים כל כך גדולות סבתא?
זאב: טוב די! שיגעת אותי לגמרי!
כיפה אדומה: זאביק!
כיפה אדומה בורחת אל מחוץ לבמה ואחריה הזאב.
זאב: (שוכב בירכתי הבמה ככה שהרגליים שלו מוסתרות מעיניי
הקהל)
מספר: (נכנס לבמה) וככה זאביק הרגיש לא כל כך טוב אחרי שהוא
אכל יותר מדיי, אבל אז הגיע הצייד. (יוצא מהבמה)
צייד: (נכנס לבמה) מה קורה?
זאב: אני לא מרגיש כל כך טוב.
צייד: בוא נראה מה זה (כורע ליד הזאב ככה שנראה שהוא בודק את
הרגליים), תשמע, אתה הולך ללדת!
זאב: מה?!
צייד: (לוחץ על הבטן של הזאב) תלחץ! תלחץ! אני רואה ראש! אני
רואה אצבעות! זה יצא!
סבתא: (נכנסת לבמה והיא נראית מסוחררת) וואו, לא הרגשתי ככה
מאז גיל 70... (יוצאת מהבמה)
צייד: תשמע, זה תאומים! תלחץ! תלחץ! תלחץ! אני רואה ראש! אני
רואה אצבעות! זה יצא!
כיפה אדומה: (נכנסת לבמה) אתה ממש חוצפן אתה יודע! אפילו
לתאורה לא דאגת לנו שם! אתה ממש לא מתחשב אתה יודע?!
זאב: תסתמי כבר!
מספר: (נכנס לבמה) וככה כולם חיו להם באושר ועושר חוץ מזאביק,
שאחרי הלידה הוא כבר לא בטוח בקשר לזהותו המינית.
מסך



כיצד להתחיל:
דמויות:
מנחה
בחור
בחורה א'
בחורה ב'
בחורה ג'
בחורה ד'
תפאורה:
ספסל באמצע הבמה, עליו יושב הבחור

מסך:
על הבמה נמצאות כל הדמויות, המנחה ליד הספסל והבחורות בירכתי
הבמה.
מנחה: שלום וברוכים הבאים לקלטת "כיצד להתחיל". אז דבר ראשון
שיש לדאוג לו הוא המראה הכללי שלכם.
כל הבחורות: (מסדרות את השיער והבגדים)
מנחה: להליכה שלכם.
כל הבחורות: (מתחילות ללכת בצורה סקסית)
מנחה: ומצאו משפט מפוצץ.
בחורה א': (ניגשת לבחור) תגיד, כאב?
פאוזה
בחור: מה כאב?
בחורה א': ליפול מגן עדן.
בחור: (לא מתייחס)
בחורה א': (מתעצבנת ויושבת ליד הבחור על הספסל)
בחורה ב': (ניגשת לבחור) תגיד, אבא שלך גנן?
פאוזה
בחור: לא.
בחורה ב': אז איך יצא לו פרח יפה כמוך?
בחור: (לא מתייחס)
בחורה ב': (מתעצבנת ויושבת ליד בחורה א' על הספסל)
בחורה ג': (ניגשת לבחור) תגיד, לא חבל?!
פאוזה
בחורה ג': (מתעצבנת ומתיישבת ליד הבחור על הספסל)
בחורה ד': (ניגשת לבחור) תגיד, אתה מאמין באהבה ממבט ראשון או
שאני עושה עוד סיבוב וחוזרת?
פאוזה
בחורה ד': (מתעצבנת ומתיישבת ליד בחורה ג' על הספסל)
מנחה: כמו שראיתם, זה, לא עבד, עכשיו תראו מה כן עובד! (ניגש
לבחור) תגיד, רוצה לקפוץ איתי לאיזו כוס קפה?
בחור: איתך?
מנחה: ברור.
בחור: בטח שאני רוצה!
בחורה א': אה! אמרת לא בקטע של בנים!
בחורה ג': בוגד אחד!
בחורה ד': שקרן!
בחורה ב': אתה תחטוף על זה!
כל הבחורות: (נותנות מכות לבחור)



בבקשה לא להתחיל לחפור לי על מישהו שמקבל יותר תשומת לב ויותר
מקום על הבמה מדמות אחרת, אני רק מעביר לכם את מה שקרה, זה
בעצם עיבוד מהצגה למחזה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך אומרים
קלפטומן
בארמית?






אריה דרעי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/05 5:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריה בר מאיר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה