גלית אבירם / עולמות דקים |
ואני חושבת שעפעפת והלכת שנייה
לשירותים לקנח את האף
אני חושבת שסגרתי את התריסים המלוכלכים ונתתי לכלב את האוכל
שלו והנה עוד יום עבר.
בין המים לשמיים עולמות דקים
מרחקים מאובקים והגב שלך שמסתובב לקירות ברחובות שונים בתוך
מבנים שתוחמים אותך להיות פתית שלג בבית זכוכית והילדה שלך
בשיפולי המדרגות המתעגלות מעלה מעלה
כותונת ורודה נוטפת והיא חולמת אותך בתוך מבוך ואותה איתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|