יצירה נהדרת זו נכתבה ע''י הקומפוזיטור האיטלקי הידוע רוסיני.
במקור נכתבה לתזמורת מלאה, כלי נשיפה, מיתר, הקשה הכל ללא
פסנתר.
אני נגנתי מזה שנים יצירה זו בתחילה באקורדיון ומאחר מכן,
בפסנתר.
עכשיו, כאשר האפשרויות הן כמעט ללא הגבלה, אפשר לתת לדמיון
להשתולל.
מהאינטרנט השגתי את הפרטיטורה כפי שנכתבה לתזמורת סימפונית.
עשיתי עיבוד לפסנתר ותיזמורת כיד המשובה והעליזות.
תפקיד הפסנתר מנוגן בארבעה ידיים, כולן שלי (כמעט
תמנון-אהה?).
ובכן, זה פשוט ביותר. מנגנים כל תפקיד בנפרד על ערוץ שונה וכך
ובסוף, זה נשמע כאילו אשמדאי מלך השדים מנגן (אגב, נגינה על
שדיים אני עושה רק בשתי ידים ופה).
הכנסתי גם תפקיד של באס. סאונד שבימי רוסיני לא הכירו כלל (את
זה נתנו לקונטרה-באס הסימפוני).
לאחר מכן, מנגנים תפקיד של כלי מיתר, נשיפה, הקשה וכ'. הרבה
ערוצים מנוגנים כאן, אולי ארבעים, ממש לא יאומן.
לאחר מכן, המיקס, זה סיפור בפני עצמו, אאמאא כייף לכל האורך
והרוחב (חבל שאין עומק וגובה-אההה?)
ככה בסוף, לאחר השקעה רבתי ועור-גאזימאה נגינתית ללא גבולות יש
משהו סביר.