שיגעונות,
ודמעות שמציפות, מגשימות את עצמן מעצמן,
לא יכול להיות ששם ?
מן העבר השני של העולם, בלי קצה.
בלי רוח שתנשב לה.
וחוסר האונים מול הכל יכול לקרות ?!
ומסביב האור עולה, ממלא את החיים במעט צבע.
שלא יוכלו לראות,
כל כך אבודים, נאחזים...
שלא נתמוגג, נעלם לחלוטין.
זיכרונות ומטבע עם שני צדדים...
היום בוחרים שוב מחדש לקום.
אולי לצעוד לעבר הטירוף וכל החולי.
אולי לעבוד את האדמה ?
הכל גם כך סובב בלי דופי.
ואין פה כוונה.