אתם מכירים את זה שאתם רוצים להגיד כל כך הרבה דברים שיש לכם,
כל כך הרבה דעות שאתם יודעים טוב טוב מה אתם רוצים,
אבל
  אתם
        מפחדים...
מפחדים מהאמת,
    מפחדים מלהגשים את עצמכם,
       מפחדים מהצלחה,
             מפחדים מלהיות.
 אני הפחדנית הכי גדולה בעולם וכולם חושבים שאני כזאת אמיצה,
 בגלל שיש לי אומץ לעזוב, אומץ לוותר, אומץ להיות בשקט, אומץ
להתגבר על דברים, אומץ לחשוב בהיגיון...
 אבל כל ההגינות הזאת היא לפי דעתי מפחד.
      פחד לקחת צאנסים.
              פחד להיות.
                פחד להצליח.
  אני מתחננת לפחדים האלה שיעזבו, אבל כך כך טוב לי שהם כאן
כדי להיות הגנה בשבילי,
     הגנה מפגיעות, הגנה מאכזבות,
       הגנה מאנשים, מלעג. הגנה מהאני האמיתי.
               
האמת, אני רוצה להיות זמרת. אני רוצה לשיר, אני רוצה לרגש,
       אני רוצה להצליח,
            אני רוצה להיות עשירה,
                     ובריאה,
                          ומאושרת,
                               ומשפיעה.
      אני רוצה להיות היעוד שלי.
         גם בא לי דברים קטנים,
              כמו לקלל בלי להרגיש שעשיתי משהו רע.
               בא לי לדבר עם ההורים שלי, ככה מהנשמה.
                  בא לי להרשות לעצמי לקבל לגמרי
         ולתת לאחרים בלי סוף.
          בא לי לפתוח לאנשים ת'מוח ולתת להם חומר למחשבה.
       בא לי גם דברים דימיוניים.
          כמו להיות פרפר לבן שיכול לעוף לכל מקום,
            להיות עם אנשים ברגעים הכי אינטימים שלהם,
                 ולתת להם מנות של אור ואהבה,
          ולתת להם סימן של טוב עם הכנפיים הלבנות,
                עם מגע של משי...