רחוק רחוק, במקום שבו נפגשים השמים והארץ, עמד לו בית קטן עשוי
משוקולד. מעליו- שמים תכולים, קרני שמש נוצצות, ציוץ ציפורים
הנישא עם הרוח, ובאוויר ריח מתקתק של סוכר. מסביב הבית עצי
מסטיקים, שיחי סוכריות בשלל צבעים, עץ שהצמיח מתנות חדשות כל
יום מחדש, ונהר של מיץ פטל שזרם ללא הפסקה.
ובבית חי ילד קטן. ולילד חברים:כלב חום קטן עם נקודה לבנה על
האף, חתול ג'ינג'י עם עיניים ירוקות, עכבר לבן שגר בתוך חור
בחדר, וילדה קטנה בשם סינדרלה.
והילד היה מאושר.

רחוק רחוק, במקום שבו נפגשים השמים והארץ עמד לו בית קטן עשוי
משוקולד. מעליו- שמים תכולים, קרני שמש חזקות החודרות מבעד
למעטה השוקולד וממיסות את הבית כליל, וזמזומם של אלפי זבובים
שחורים העטים על הבית כארבה על שדה תבואה. והריח. ריח שוקולד
מתוק, מתוק להחליא נמצא באוויר ואינו מתנדף.
מסביב לבית עצים, על חלקם פירות. פירות שהרקיבו מהחום. ובפירות
זוחלות תולעים שחורות ומכלות את בשר הפרי כולו.
ונהר הזורם ללא הפסקה. נהר של שפכים וזבל, מלא בלכלוך ופסולת.
ובבית חי ילד קטן. ואיתו חיים כלב זקן וחולה, חתול שמן ועצלן,
ועכבר שמת כבר מזמן בתוך החור שלו והפיץ ריח מוות בתוך הבית.
לילד היתה פעם אהבה- ילדה בשם סינדרלה. אבל היא נטשה אותו לפני
שנים לטובת נסיך צעיר ועשיר שקנה לה בגדים ונעלי זכוכית.
והילד התבגר.
והמציאות כואבת.