|
קלרינט עצוב מנגן מאחורי
קולו צורב בי בשקט המוחלט
מרחוק נשמעת ציפור טועה
ואני יושבת ובוהה
בזמן קיים
זה לא הווה
כי כרגע הוא עבר
הוא פשוט ישנו, לא נעלם.
הקלרינט בוכה ועושה לי קצת
חשק גם
סמן המחשב מהבהב
אלי בתגובה
בוהה בי
בעינו הסתומה
אני שוקלת
להפסיק את
הפלירטוט הזה
ביננו ולכבות
אותו לנצח.
הקלרינט מיילל
ברחמים עצמיים,
איזה שכן מוזר
רק עברתי לכאן
לבדידות המזהרת
ואין שום דבר
מוכר. |
|
|
א. תגיד לי, כמה
יצא אתמול במשחק
?
ב. איזה משחק ?
א. נו, הזה עם
האבא והבן,
כיביתי את הרדיו
בשתיים אפס
לטובת הבן.
ב. עזוב אותך,
זה היה משחק
מכור, האבא עשה
את עצמו כאילו
הוא שכח להקליק
ראשון כשבעצם לא
היה לא בכלל כוח
לשים חגורה.
ג. ומה עם האח
המסודר ?
א+ב. נהרג
בפיגוע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.